אור ברסלב
יגל יעקב ספר במדבר › פרשת בהעלותך

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר במדבר · פרשת בהעלותך

פרשת נשא

דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות, י"ל כיון דאמר דבר אל אהרן וכו' א"כ ודאי שהוא המדליק ולמה אמר בהעלותך היה די לומר בהעלות, ונלע"ד בס"ד ע"פ מ"ש במדר"ר אמר לו הקב"ה למשה לא בשביל שאני צריך לנרות הזהרתיך על הנרות אלא לזכותם שנאמר ונהורא עמיה שדי עכ"ל וז"ש בהעלותך את הנרות לנוכח לומר זה שאני מצוה לך על הדלקת הנרות היא לתועלתך ולהנאתך כדי לזכותך במצות:

או יאמר במ"ש רש"י ז"ל למה נסכמה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות עכ"ל וז"ש דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות ר"ל תאמר לו לאהרן שהעלייה שלך תהיה ע"י הנרות שאתה מדליק:

בהעלותך את הנרות יש רמז בזה על התורה והמצות שנקראו נר שנאמר כי נר מצוה ותורה אור שיעשה להם עילוי ומהו עילוי שלהם שילמוד תורה לשמה ויעשה המצות לשמה וכמ"ש רז"ל פסוק אחד אומר כי גדול עד שמים חסדך ופסוק אחד אומר כי גדול מעל שמים חסדך כאן בעושים לשמה כאן באין עושים לשמה ר"ל כשאין עושין לשמה אין עולה אלא עד השמים ולא יותר אבל כשעושין לשמה עולה ממעל לשמים וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי ע"י שתעשה אותם לשמה:

או יאמר כמ"ש מר"ן ז"ל באה"ע דמצות פריה ורביה זכר ונקבה וידוע דזכר יש בו רמ"ח איברים ונקבה יש בה רנ"ב שניהם חמש מאות והם נר נר וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי להדריכם בדרך ישרה ללכת בדרכי ה' בתורתו ובמצותיו כדת מה לעשות:

ארבעה נרות כתובים בפסוק זה בהעלותך את הנרות חסר חשוב חד אל מול פני המנורה הרי שנים יאירו שבעת הנרות מלא חשוב שנים הרי ארבעה כנגד ארבעה נרות של מצוה שיש לנו נר מקדש, נר חנוכה, נר יו"ט, נר של שבת, וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי להדר את המצות ולעשות אותם בשמחה ובטוב לבב:

או יאמר רמז לד' עולמות אבי"ע שנתקנים ע"י תפילת השחר דכל עולם הוא אור כמו נר דמתחילת העקידה עד ברוך שאמר נתקן עולם העשיה ומברוך שאמר עד היוצר עולם היצירה ומיוצר עד העמידה עולם הבריאה ובעמידה עולם האצי' כמבואר בשער הכוו' בדרושי תפילת השחר דרוש א' וז"ש בהעלותך את הנרות ר"ל שתעשה להם עילוי להתפלל בכוונה ובשמחה כדת מה לעשות:

וזה מעשה המנרה וכו' יש רמז בזה אל הנשמה שנקראת נר כמש"ה נר ה' נשמת אדם, וז"ש וזה מעשה המנרה ר"ל מעשה שתעשה לנשמה, מקשה זהב, שלא יהיה בה שום פגם, וא"ת כיצד יהיה זה עד ירכה עד פרחה מקשה היא ר"ל בין סופה בין תחלתה תהיה מקשה ע"י שלא יחטא כי ירכה רומז אל הסוף ופרחה רומז אל התחלה מלשון פרח, כמראה אשר הראה ה' את משה שהיו כולם עומדים מול הר סיני כמ"ש ז"ל על פסוק ואשר איננו פה עמנו היום שכל הנשמות היו עומדים מול הר סיני במתן תורה, וא"כ באותה שעה היו כולם מנוקים מעון, כן עשה את המנורה קרי ביה עשה שין בסוגל:

קח את הלוים וכו' והיו לי הלוים ג' פעמים לי כתוב בלוים בפ' זו ואלו הם והיו לי הלוים המה לי אתם לי לרמוז על ג' פעמים שנתקרבו הלוים לעבודה אחת כשהוקם המשכן וזה לא בטלה עד חורבן בית ראשון ואחת בבית שני ואחת לעתיד לבא:

וכן ג' פעמים נתונים כתוב בלוים בפ' זו ואלו הם נתונים נתונים המה לי נתונים לאהרן כנגד ג' עבודות שהיה להם בקביעות אחת נשיאות המשכן וכליו ואחת שמירה שהיו שומרים בבית המקדש ואחת שהיו אומרים שיר:

וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' ותקעתם בחצצרות וכו' והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם, כפל הדברים לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם נלע"ד בס"ד לפי שיש בני אדם אומרים לתקיעה מה זאת עושה הלא הוא אלהים בשמים וכי לתקיעה הוא צריך ח"ו לז"א וביום שמחתכם ובמועדיכם וכו' ותקעתם בחצצרות וכו'. לפי שיש שורש למעלה בדבר וא"ת כיון שאין אנחנו יודעים לעשות הדברים בשורשו א"כ למה זה אנחנו תוקעים לז"א והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם ר"ל תכוונו רק לזכרון לפני אלהיכם ואני ה' אלהיכם מסדר אותם לעשות הדברים בשורשם:

ויפצו אוביך ויפצו רמז לקלי' נוגה שהיא טוב ורע שיתפרד הרע מן הטוב וישאר הטוב לבדו. וינסו משנאיך מפניך וינסו רמז לג' קלי' החיצונים שהם רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת שיתבערו מן העולם. או יאמר אוביך רמז לסמאל משנאיך רמז ללילית שיתבערו מן העולם. ובנחה ר"ל לכשינוחו העולם מן הקלי' ומן המשטינים יאמר שובה ה' וכו' שישיב שכינתו לתוכנו במהרה בימינו:

ומי יתן כל עם ה' נביאים הקשו המפרשים ז"ל איך אפשר שיהיו כל עם ה' נביאים והא אין שכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ועיין מה שתרצו ולע"ד נראה דדור המדבר היה בהם כל הג' דברים הללו חכם שהיו כולם חכמים שנקראו דור דעה גבור היו כולם גבורים כמש"ה ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו עשיר כולם היו עשירים מבזת מצרים וביזת הים א"כ היה אפשר שיהיו כולם נביאים ולעתיד יתקיים מ"ש משה רבינו ע"ה שיהיו כולם נביאים כמ"ש אשפוך רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וכו':

אל נא רפא נא לה כפל העניין לרמוז מ"ש רבו' ז"ל אין החולה מתרפא מאליו אלא א"כ נמחלו לו עונותיו כמ"ש הסולח לכל עונוכי הרופא לכל תחלואייכי וז"ש משה רבינו ע"ה שני פעמים נא שתי בקשות אחת לרפואת הנפש שיתכפר לה העון ואחת לרפואת הגוף שתתרפא מצרעתה:

או יאמר כי נא ע"ה עולה בגי' שנים וחמשים כמניין שם ב"ן שהוא שולט בעולם העשיה שמשם באה הנפש כמ"ש הרב ז"ל והגוף ג"כ מעולם העשיה החומרי הזה והניח רפא בין נא לנא כדי לחזור לפניה ולאחריה לרפואת הנפש ולרפואת הגוף, ואמר אל נא כדי להגביר מדת החסד כי אל הוא מדת החסד כמ"ש הכתוב חסד אל כל היום:

או יאמר כי זה בא לרמוז אל כנסת ישראל שצריכה שני רפואת, רפואת הנפש ורפואת הגוף כי זה תלוי בזה אם אין רפואת הנפש ע"י תורה ומעשים טובים איך תבא רפואת הגוף לשוב אל ארצם ואל נחלתם ואם אין ה' מסייעם לא יוכלו לרפות הנפש כדי שתבא רפואת הגוף לשוב לנוח בארצם ובנחלתם בבניין ירושלים ובית המקדש כי תוקף הגלות וארץ העמים ויצה"ר אין מניחים אותם לשוב אל ה' בכל לבב כדת וכהלכה וז"ש אל שאתה מדת החסד נא רפא נא לה, שתי רפואות רפואת הנפש ורפואת הגוף שתחלה תסייעם אל רפואת הנפש לעשות תורה ומעשים טובים כפי הראוי ואח"כ רפואת הגוף שתשלח להם משיח בן דוד ותבנה ירושלים ובית המקדש וישובו לארצם ולנחלתם בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה