אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת קידושין › דף עט.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת קידושין · דף עט.

דף עה.

תוס' ד"ה ושמואל כו', עיין במהרש"א מה שתירץ על קושייתו ולכאורה תירוצו תמוה וכבר נדחקו בדבריו הפנ"י והמקנה והפנ"י כתב בזה"ל לא ידעתי מה הועיל המהרש"א בתירוצו יעו"ש, איברא דברי המהרש"א ברורין ושיעור דבריו כן הוא כי בתחלה סבר המהרש"א דמש"כ התוס' כדפי' בקונטרס כוונתם על מה שפירש"י בקושיית המקשה בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו משום דבחזקת נערה היא, ע"כ שפיר הקשה המהרש"א כיון דעיקר קושיית התוס' סובב רק לפירוש רש"י בפירכת המקשה דלעיל א"כ דברי התוס' מוקשים בממ"נ, אם פירכת הגמ' הכא ממקוה והפירכא דלעיל בהא נימא רב כו' הוא מחד מקשה א"כ איך פריך בסברות הפוכות מעיקרא פשיטא ליה מן הסברא דלא אזלינן בתר חזקה דהשתא היכא דאיתא חזקה דמעיקרא היינו חזקה דנערות ובפירכא השניה ממקוה פשוט ליה ההיפוך דאזלינן בתר חזקה דהשתא אף היכא דאיכא חזקה דמעיקרא היינו דהמקוה היתה בחזקת שלימה, ואם נאמר דלאו חד מקשה הוא א"כ איך הביאו ראיה מפרש"י דרב מודה דאוקמה אחזקתה דאימא דזה לפי סברת המקשה דלעיל אבל המקשה דהכא לא סבירא ליה כן וא"כ אין לרב שום קושיא ממקוה ולכן הקשה המקשה דהכא רק לשמואל, כן הוא תורף קושייתו, ובתירוצו חידש המהרש"א דכוונת התוס' במש"כ כדפירש בקונטרס לא כמו שהבין בתחלה, כי באמת ממה שפרש"י בפירכת הגמ' בהא נימא רב כו' לא קשה כלל דשפיר י"ל דלאו חד מקשה הוא ומעולם לא כוונו התוס' להקשות קושייתם מפירכת הגמ' דהא אזלי לשיטתם כפי מש"כ בתוס' ישינים, אמנם כוונתם במה שפירש"י על הא דמוקים הגמ' פלוגתת רב ושמואל ביומא דמשלים שית דהטעם דלאו חזקת בגרות ולאו חזקת נערות אית בה ולפירוש זה הסכימו גם התוס' כמוש"כ בע"ב בד"ה אלא הכא כו' וכפי פירוש זה בכוונתם עולה דבריהם יפה קושייתם ותירוצם, ודברי המהרש"א ברורין והפנ"י ז"ל במחכ"ת לא עיין היטב בדבריו:

(שם) בתוספות ד"ה ומביא ראיה כו', עיין מהרש"א וביאור דבריו כן הוא, אמת אשר לכאורה בלתי הגהות מהרש"ל לשון התוס' מגומגם אך בהגהתו מקולקל יותר כמו שהקשה, אמנם כן היה לו להגיה פי' שהם מהאשה שמתה אבל אינו מביא ראיה שהם מן האשה שהלכה כו', וזה שכתוב בהגהתו שהבנים שלו אינו נכון, ואח"כ כתב בד"ה ויש לקיים כל נוסחת תוס' שלפנינו כו' רצונו כמו שהיה כתוב בתוס' קודם שהגיה המהרש"ל ועכ"ז לשון התוס' לא יהי' מגומגם, כי כן יהי' שיגרת לשונם מתה מביא ראיה על הבנים פי' שהם מן האשה שהלכה עמו למדינת הים כו', והנה האי פי' שכתבו נחתו בזה לפרש סיפא דסיפא ממתניתין במה שאמר התנא ואינו מביא ראיה על האשה אבל לא רישא דסיפא מה שאמר התנא מביא ראיה על הבנים כי זה אין צריך פירוש, והוי כמו שהיה כתוב בתוס' מתה מביא ראיה על הבנים כו', פי' כי כוונתם לפרש איך יהיה הפירוש במתניתין אם מתה אינו מביא ראיה על האשה כנ"ל, והנה אף שדברים פשוטים הן עכ"ז לא מנעתי לכתוב כי ראיתי בספר מים עמוקים שנדחק בדברי מהרש"א, ולפמש"כ דבריו נכונים כי דעתו לכוון בכוונת התוס' כמו שכתוב בתוס' תיבת וכו' אחרי שהביאו לשון המתניתין מתה מביא ראיה על הבנים וברור הוא:

בעזרת המתלבש בעשרה לבושין. סיימתי חידושיי למסכת קדושין.

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה