אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת קידושין › דף עה.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת קידושין · דף עה.

דף עד:

גמרא צריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר רב משום דרוב כשרים כו', עיין במהרש"א שמתרץ קושייתו דא"כ פליגי בסברות הפוכות יעו"ש, וראיתי בספר אליהו רבא דקמדחי תירוצו דא"כ אכתי קשה דהו"ל לשנוי, ברב לחודיי הכי ובשמואל כדמשני לקמן מאי שתוקי בדוקי וא"כ אינו הפוכה, ע"כ מתרץ תירוץ אחר על קושיית המהרש"א, והנה מלבד מה שתירוצו דחוק למאוד כנראה למעיין בדבריו גם קושייתו לא קשה כלל כי מנ"ל לומר בהאי שינויא דמשני לשמואל מאי שתוקי בדוקי יהי' לרב דאמר ממזר היינו רק דאסור בבת ישראל דלמא לעולם הכוונה ממזר ומותר בממזרת ומשום דהכא שאני דרוב פסולין אצלה, וא"כ עדיין הוי פלוגתא רחוקה דלרב הוי ודאי ממזר ולשמואל הוי כשר, אמנם אי קשיא הא ודאי קשיא בואבע"א הראשון דקאמר הגמ' מפורש ומאי ממזר דקאמר רב לאו מותר בממזרת אלא דאסור בבת ישראל אמאי לא נאמר מאי ממזר דמותר בממזרת משום דרוב פסולים אצלה כקושיית האליהו רבא:

איברא לענד"נ דגם כאן לא קשה כלל כי לכאורה יש להבין בהאי שינויא דמשני לשמואל מאי שתוקי שמשתקין אותו מנכסי אביו א"כ לרב דפליג על שמואל לדידיה אם תפס לא מפקינן מיניה איך משתמע זאת מדברי רב ואדרבא אם רב אמר דממזר הוא ולא מארוס הוא ניפוק מיניה גם אם תפס, ולזאת מפרש הגמ' בדברי רב מאי ממזר דאמר רב לאו מותר בממזרת כי לא שני ליה בין ארוסה לפנויה וכמו דבפנויה אמר רב דהלכה כר' אלעזר כמו כן בארוסה אף דבארוסה איכא רוב פסולים עכ"ז אסור בממזרת והוא ע"כ מטעמא דסבר דיותר תלינן בארוס ע"כ אם תפס לא מפקינן מיניה, והוא ברור לאחר העיון ודברי המהרש"א שרירין, אחר כותבי הנ"ל ראיתי דברי הרא"ש ביבמות פרק אלמנה לכ"ג סימן ז' דלפי הואבע"א הראשון לא פליגי רב ושמואל רק מר אמר חדא ומר אמר חדא, ולדברינו הנ"ל צ"ע בדבריו ולאיזה צורך כתב כן:

(שם) בתוס' ד"ה וכולן מותרין כו', עיין במהרש"א שכתב לכאורה דמינו דקאמר כו', מאי דמשמע ליה כן לכאורה הוא מלשון התוס' בפירוש הר"י והיינו דלא כר"א דלדידיה ספיקן בספיקן אסור כמובן, ומש"כ המהרש"א בסוף דבריו כדמוכח סוגיא דלעיל כוונתו על מש"כ מקודם וליכא מאן דמחלק ביה כו' דהא בר"א מפורש במתניתין ודאן בספיקן וספיקן בספיקן ומאי צריך להוכיח מסוגיא, וכוונתו דמוכח כן מהא דפריך הגמ' בריש הסוגיא ותו ר' יהודה אוסר אהייא אילימא כו' ואם יש לחלק שפיר י"ל דר' יהודה סובר דודאן בספיקן אסיר אבל ספיקן בספיקן מותר כת"ק ור' אלעזר פליג גם בזה על ת"ק כי גם ספיקן בספיקן אסור, כן הוא כוונתו:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה ור' ישמעאל כו' וצריך פירוש לפירושו מהו האיסור כו', לכאורה כפי פירושם בכוונת רש"י מבואר כן בדבריו גופיה ואי אפשר לפרש בענין אחר רק משום איסור ממזר בעכו"ם ומה זה שאמרו וצריך פירוש לפירושו, והנלענ"ד בכוונתם משום דיש מפרשים הסוגיא כאן בדרך אחר דאף למ"ד כותים גירי אריות הם היינו דוקא כותים ראשונים אבל זרעם גרים גמורים הם כי מי לא טבלי לנדותן ולקירויין וכמו שהוכיחו התוס' לעיל (דף ס"ב ע"ב) בד"ה גר צריך שלשה כו' עיי"ש, הלכך אותם ראשונים שנשאו בת ישראל אי אמרת דזרעם ממזר הוו להו בניהם דהשתא ג"כ ממזרים, וכי מינסבו לכותים שנשאו אבותיהם ממינן והם היו גרים גמורים הוי להו גר בממזרת ואסור ור' אלעזר כר' יהודה סבירא ליה דקהל גרים מיקרו קהל, והנה הריטב"א הביא זה בשם יש מפרשים יעו"ש, ובאמת בדברי רש"י נוכל להעמיס שפיר כפי שיטת הי"מ הנ"ל ואם כה הדבר שוב לא יקשה עוד קושייתם על רש"י מה שהקשו בוא"ת גם קושיא השניה מיהו קשה לפירוש הקונטרס כמובן, אך להתוס' לא ניחא לפרש כן בכוונת רש"י משום דבריהם הקודמים לדיבור זה בד"ה כותי לא ישא כותית כו' דמסקי שם דגר מותר בממזרת לר' אלעזר וגם משום קושיית הריטב"א שהרבה להקשות על פירוש הי"מ הנ"ל יעו"ש, ולפי זה מקושר שפיר קושיית וא"ת אחר פירושם בכוונת רש"י, כנ"ל ברור

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה