יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף עד:
תוס' ד"ה הכי קאמר כו' וי"ל דלאו עיקר קושיא היא כו', עיין במהרש"א שעשה פירוש לתירוצם ולכאורה דבריהם בפשיטות ניחא דלהכי לאו עיקר קושיא היא משום די"ל דתנא ליה הכא עוד הפעם משום דרוצה להביא הפלוגתא דר' יהודה ור' אלעזר, איברא י"ל דאכתי יקשה אם לאו עיקר קושיא היא אמאי מקשה ליה כלל ומשום זה הוכרח המהרש"א להסב כוונתם בדרך אחרת דבאמת לאו קושיא היא הא תנא ליה רישא משום דאיכא למימר דלאו היינו רישא כו' עיין בדבריו, אמנם פירוש מהרש"א גופיה צריך ביאור דאם לעיל לאו עיקר קושיא היא משום דאיכא למימר דלאו היינו רישא א"כ הדרה קושיית התוס' לדוכתא דהכא שפיר יקשה הא תנא ליה רישא כמובן:
והנ"ל בביאור דבריו דכוונת פירכת הגמ' הא תנא ליה רישא הכי הוא דפריך אילימא כל האסורין לבוא בקהל לאו קהל כהנים הוא כדמסיק אלא כל קהל ישראל א"כ לא נכלל בזה רק ממזירי ונתיני שתוקי ואסופי ולא גר כי גר מותר בקהל ישראל, הא תנא ליה רישא ממזירי ונתיני כו' ולא כללם בכלל כל האסורין רק חשבם בפרט משום דגם גר דאינו בכלל כל האסורין ג"כ מותר ומוכח מזה דהאי ת"ק סבר דגר אסור בממזרת דלא כמשנה דעשרה יוחסין א"כ ר' יהודה היינו ת"ק, ולפ"ז פירכת הגמ' הא תנא ליה רישא הכוונה דר"י היינו ת"ק, נמצא דפירכא זו לא שייך למיפרך לפי המסקנא דקהל היינו קהל כהנים א"כ נכלל בזה גם גר דכהן אסור בגיורת, אבל לעיל פריך שפיר בממ"נ אם הת"ק בא להוציא גר דגר אסור בממזרת א"כ ר"י היינו ת"ק, ואם לא בא להוציא גר א"כ איך אמר הגמ' בהאי לישנא כל האסורין דהא גם גר דאין בכלל כל האסורין ג"כ מותר:
ובהסבר הנ"ל יובנו דבריו במש"כ עוד אך יש לדקדק בשמעתין אמאי תקשי ליה מעיקרא הא תנא ליה רישא דאדרבה הו"ל למידק מעיקרא הא מותר אסור יעו"ש ולכאורה אין טעם בקושיא זו, אך לפי הנ"ל עולה יפה דכוונתו אמאי לא פסיקא ליה למיפרך מעיקרא ולמידק כפירכת הגמ' לקמן הא מותר אסור כי לפירוש המהרש"א בפירכת הגמ' הא תנא ליה רישא הפירכא היא בדרך ממ"נ ולא פסיקא ליה למידק הא מותר אסור א"כ ר"י היינו ת"ק, והדברים ברורים למבין לאחר העיון היטב:
(שם) בתוס' ד"ה דת"ק סבר כו', הנה התוס' כתבו על פרש"י שהוא דחוק ויש להבין איך יהיה משתמע פלוגתתם לפרש"י אף בדוחק, גם אין מובן לכאורה מאי תיקן ר"י בפירושו, ונ"ל דלפרש"י האי כל האסורין לבוא בקהל קאי על איסור הכתוב בקרא לא יבא ממזר בקהל ד' ומדקאמר הת"ק על איסור ממזר לחוד כל האסורים בלשון רבים הוא רק משום דסבירא ליה דגם מחייבי כריתות הוא ממזר וכש"כ חייבי מיתות, אך דחוק הוא דמנ"ל דהאי כל האסורין קאי על איסור ממזר לחוד דלמא קאי גם על שאר איסורין הכתוב בהן ג"כ בקרא לא יבא, ולפר"י האי כל האסורים דמתני' לא קאי על איסור דקרא רק על איסור תפיסת קדושין, וברור הוא: