יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף סא:
גמרא בשלמא לר' מאיר היינו דכתיב אז תנקה מאלתי וכו', עיין במהרש"א על תוס' ד"ה בשלמא וכו' דמיישב לשיטת רש"י הא המעשה קודם התנאי, ולכאורה יש כמו"כ להקשות הא לאו קודם להן דהא בקרא קמא הי' התנאי אם לא אל בית אבי תלך ובקרא בתרא ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי והיינו שילך ולא יתנו לו והוא הן שמקיים התנאי, אמנם לא קשה כלל דההן אין הכוונה על התנאי אלא על המעשה אף דהתנאי הוא בלאו מ"מ זה מקרי ההן הואיל דבזה מתקיימת המעשה וברור הוא, אמנם לפי"ז לכאורה לא יהי' ניחא דברי התוס' לקמן (דף ס"ב) ד"ה בשלמא לרחב"ג וכו', אמאי הוצרכו לתרץ על קושייתם מפני שמה שאנו רוצים שתעשה חשיב הן הא גם בלא זה אין מקום לקושייתם דאף דהתנאי אם לא שכב הוא בלאו עכ"ז מקרי שפיר הן משום קיום המעשה דהנקי. וראיתי אשר כבר נתעורר בזה בעל הגהות הרש"ש יעו"ש דהוא כמסופק בזה ולפמש"כ ההכרח לומר כן כאן בשיטת רש"י דהא בכאן לא שייך תירוץ התוס' דהתם כמובן וצ"ע.
תוס' ד"ה בשלמא וכו' וזה אינו דלפי"ז סד"א דר"ח בן גמליאל איירי בענין אחר וכו' כונתם לפרש"י שהמעשה הי' השבועה לבל יקח מבנות הכנעני והתנאי הי' אם ילך ולא יתנו לו כפי שביאר המהרש"א יעו"ש ולפ"ז פירכת הגמ' על רחב"ג למ"ל כפילת התנאי שאם ילך ולא יתנו לו יהי' מותר בבנות כנעני, ועל פירכא כזו הו"ל לתרוצי סד"א היכא דניחא לה לדידה ולא ניחא להו לדידהו נמי אסור בבנות כנעני קמ"ל ומדקאמר מייתי בעל כרחייהו מזה משמע דעיקר השבועה הי' שיקח אשה לבנו ממשפחתו ופשוט הוא: