יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף נח:
רש"י ד"ה ואיבעית אימא וכו', עיין במהרש"א שכתב ומתניתין נמי בתרומה הוה נמי מתוקמא שפיר בהכי וכו' יעו"ש, ועיין בפנ"י שכתב שדבריו דברי שגגה כיון דמתניתין מיירי שכבר הופרש א"כ אין שייך לומר כשמואל וכן תמהו על דבריו בעל הגהות הרש"ש וקרני ראם יעו"ש, ולענ"ד נראה דכולם אחמכ"ת לא נחתו לעומק הפשט לעיל בגמ' במסקנא דאוקמינן המתניתין בשנפלו לו טבלים מאבי אמו כהן ע"כ הכוונה התם דקידשה באותן טבלים בעוד שלא הורמו ומתקדשת בכל הפירות גם בחלק תרומה שיש בהן כיון דגם היא יכולה להפריש ולמכור התרומה לכהנים דהא אבי אמו כבר זכה בהן ואותו הזכות ירש המקדש וקידשה באותו הזכות, והגע בעצמך דע"כ כן הוא דאל"כ רק נפרש באוקימתא דגמרא דמתניתין מיירי דקידשה לאחר הרמה א"כ יקשה קושית רש"י לעיל אמאי לא מוקים המתניתין שנפלה לו תרומה מבית אבי אמו כהן, ואי משום דמתרץ רש"י שם כדי דלא יקשה מאי קמ"ל מתניתין פשיטא דמקודשת הא גם השתא לא ידעינן זאת ממתניתין דהא אמרת דקדשה בתרומה לחוד מיירי מתניתין ומה לי אם אבי אמו הפריש או היורש הפריש ובמתניתין לא הוזכר זאת כמובן. אע"כ כמש"כ דכוונת האוקימתא לעיל דקדשה בטבלים כמו שירש מאבי אמו כהן בעוד שלא הפריש ושפיר אשמועינן רבותא במתניתין דמתקדשת גם בחלק תרומה שיש בטבלים משום דמתנות שלא הורמו כמו שהורמו דמיין, ומעתה לפי הכרח הנ"ל צדקו דברי המהרש"א אם לא מחמת דקתני במתניתין מעשרות מתוקם המתניתין שפיר בהכי ר"ל לא בטבל שנפלו לו מאבי אמו כהן אלא בטבל שגדל בארצו ועכ"ז מקודשת אף בחלק תרומה שיש בו משום דשמואל דאמר דחטה אחת פוטרת את הכרי והדברים ברורים למבין: