יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף נד.
בתוס' ד"ה אימא ר' יהודה עיין במהרש"א שהקשה אמאי לא פריך הגמ' גם לר' יוחנן מכל הני דפריך על רב דהא הכא לר"י אכתי לא אסיק אדעתיה הא דמסיק לקמן לבר פדא וכו' יעו"ש, נ"ל הא דפסיקא לי' להמהרש"א דאכתי לא אסיק אדעתי' דמוכח כן מפירכת רב על ר"י דאמר חזרני על כל הצדדים של ר"מ וכו' ואם נאמר דכבר אסיק אדעתי' כמו דמסיק לקמן לבר פדא א"כ לאו פרכא הוא כלל דהא גם לר' יוחנן בשוגג מתחלל היכא דהוא כמו אכילה והא דפירש רש"י לעיל בדברי ר' יוחנן כמו דמסיק הגמ' לבר פדא פירש כן לפי המסקנא, והנה המהרש"א הניח הקושיא בוי"ל ונ"ל בכוונתו משום די"ל להיפך דע"כ גם רב ידע בדברי ר"י כמו דמסיק לבר פדא דאל"כ עדיפא הוה לי' לרב למיפרך על ר' יוחנן וכי מאחר דאין מתחלל קרבן במאי מחייב כמו דפריך לקמן לבר פדא לפי ההו"א אלא ע"כ הא דקאמר רב חזרנו על כל הצדדים של ר"מ וכו' הכוונה דגם זה לא מצינו דהוצאה לחוד בשוגג אין מתחלל כיון דאין חילוק בין שוגג למזיד וכמו במזיד אף בהוצאה לחוד מתחלל כמו"כ בשוגג כנ"ל, וראיתי בהג' הרש"ש שכתב על קושית המהרש"א דאישתמיט לי' פרש"י לעיל בדברי ר' יוחנן, מזה נראה דלא נחית לעומק כוונתו ולו הבין כמוש"כ לא הי' כותב כן:
(ע"ב) בד"ה קרבן מי מחייב וכו', ראיתי בס' עצמות יוסף נדחק בפירוש דבריהם והניח בלא ביאור, ונ"ל בכוונתם דקשה להו הא היכא דאכל ויש כילוי קרנא בוודאי מתחלל ממילא א"כ שפיר שייך חיוב קרבן ומאי פריך קרבן מי מחייב ולא ניחא לי' עד דאתא רבין ופירש דבר פדא אמר בלשון אחר דהא אף כמו שאמר עולא ניחא ע"ז תירצו דלא הי' חייב בהוצאה וכו' כוונתם ממאי דאמר עולא בלשון בר פדא ולא אמרו בשוגג מתחלל והוא כפרש"י כלומר לא כתיב בתורה מתחלל אלא שצריך קרבן א"כ מזה מוכח דגם בהוצאה לחוד דאין מתחלל ממילא עכ"ז חייב קרבן דאם כוונתו על אכילה איך אמר ולא אמרו בשוגג מתחלל כיון דממילא מתחלל ושפיר פריך קרבן מי מחייב ולפי מה שפירש רבין משמי' דבר פדא ניחא דבאמת לא מחייב קרבן אלא באכילה דממילא מתחלל כנ"ל ודו"ק: