אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת קידושין › דף מו.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת קידושין · דף מו.

דף מד.

תוס' ד"ה בין היא בין אביה יכולין לעכב וכו', החילוק בין פי' התוס' לפרש"י בפירוש הגמ' נ"ל דלפי' התוס' האי איתמר קטנה וכו' דמיא לאיתמר קטנה שנתקדשה וכו' דלעיל בדף הקודם במימרא דשמואל והתם מיירי בין שידע אביה מקבלת קידושיה אך לא אמר לה צאי וקבלי קידושיך או שלא ידע כלל עת קבלת קידושיה כמו שפרש"י שם לא אמר לה אביה לקבלם ולא ידע וכו' וכוונתו או או יעו"ש, וכמו"כ באיתמר דהכא מיירי כמו התם ע"כ הקשו קושייתם. ולפרש"י האי דהכא מיירי רק באופן דלא ידע ולא שמע כלל מקבלת קידושיה ע"כ היא יכולה לחזור בעוד שלא שמע וגם אביה יכול לחזור תיכף כשישמע אבל אם שתק כששמע אין יכול לעכב אח"כ כמובן וכן פי' ר"י הזקן כפרש"י, ואין להקשות לשיטת התוס' דהני תרי מימרא בגוונא חדא מיירי א"כ מאי האי דאמר שמואל לעיל וכן רב גופי' דבעי גט ומיאון הא כאן אמר רב דהיא יכולה לעכב משמע דבמיאון לחוד סגי, לא קשה כלל דכאן מיירי דהיא אינה רוצה להיות עמו והוא רוצה והאי דלעיל כשהיא רוצה אך הוא אינו רוצה ולהכי בעי גט וגם מיאון משום חשש שמא לא נתרצה כדלעיל וברור הוא:

אך זאת לכאורה קשה בתוס' דלעיל ד"ה אלא דקידשה נפשה וכו' וא"ת לשמואל מי ניחא וכו', ולשיטת התוס' דכאן אין מקום להאי וא"ת לפי מה שבררנו בשיטתם דהא לשמואל שפיר ניחא משום די"ל דהמתניתין דיבמות דקתני או מיאנו מיירי דהוא רוצה והיא אינה רוצה ולהכי סגי במיאון לחודא כמו בהאי מימרא דרב הכא, אמנם י"ל דקושית התוס' התם אזלי לפי שיטת רש"י כאן וא"ל הא גם לשיטת רש"י י"ל דלשמואל ניחא משום די"ל דהא דקתני ביבמות או מיאנו מיירי בכגון דלא שמע אביה מקבלת קידושיה וסגי במיאון לחודא י"ל דבאופן זה לא שייך הלשון מיאון רק לשון עכבה כמו דקתני הכא בין היא ובין אביה יכולין לעכב כיון דלא חל שום קידושין כנ"ל ברור לאחר העיון בסוגיא זו:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה