יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף מג:
תוס' ד"ה תנן התם וכו', עיין במהרש"א בד"ה ודע עד ובהכי מוכח הא דקתני וכו' הנה מה שהוכיח ממאמר לכאורה דברי' תמוהין דהא אנן קיימינן השתא אליבא דריש לקיש ולדידי' המתניתין דמאמר אתי' רק כר' יהודה ולא כרבנן ור"י סובר גם בגירושין אביה ולא היא כדמסיק בסוף שמעתתי' אמר לך ר"ל הא מני ר' יהודה היא. ויש ליישב דברי' דהוכחתו מהו"א דגמ' דמותיב לר"י בר' חנינא ממאמר ולא קא קשיא לי' להמקשן לר"ל משום דאכתי לא ידע מסיפא דקתני מה שאין כן בקידושין עד לבסוף כדקאמר הכי נמי מסתברא וכו' פריך לי' אלא נימא תהוי תיובתא דר"ל וכו' [ונ"ל דמשו"ה נמחק בתחילה תיבת אילו משא"כ בקידושין] ולפי"ז הוכיח המהרש"א אף דהמקשן לא ידע מהסיפא אכתי יקשה לר"ל מרישא גופי' דקטנה אלא מדעת אביה אלא ע"כ גם לר"ל אליבא דרבנן בקידושין נערה דוקא ולא קטנה כנ"ל בכוונתו: