אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת קידושין › דף מב.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת קידושין · דף מב.

דף לו.

תוס' ד"ה יתומים שבאו וכו', עיין במהרש"א שהביא לשון התוס' מהשולח דלאו לגמרי מדמה להו וכו' רצונו בזה דאל"כ איך ילפינן כלל מחלוקת הארץ לענין לחוב ע"מ לזכות לעיל ברב גידל אמר רב אע"כ דלאו לכל דבר אמרינן דשאני התם שהי' עפ"י הדיבור, אמנם יש להבין מנ"ל להתוס' לחלק כן ולומר דלענין מחאה אמרינן דעפ"י הדיבור שאני ולשאר דברים לא אמרינן כן, גם לשונם בסוף דבריהם ועוד משם לא משמע שאם האחד הי' מוחה וכו' האי לשון ועוד אינו מדוקדק דלכאורה משמע דבאו לתרץ תירוץ שני על קושייתם מיבמות ובאמת הא מעולם לא הקשו מיבמות לענין מוחה, והנ"ל בשיעור דבריהם דמעיקרא הביאו מה שר"ת מדקדק מלשון הגמ' יתומים שבאו דדוקא באו אבל אם אחד מוחה לא, ולפי דקדוקו של הר"ת כמו"כ יש להוכיח אם יש בין היתומים קטן ביותר שאין בו דעת לישאל הכי נמי דאין להעמיד אפוטרופוס דמ"ש ממוחה דאם אמרינן דבאו בגמ' דוקא והוא מטעם דבעינן הסכם כולם ובקטן ביותר הא אנן לא ידעינן דעתו אולי הי' מוחה ואף שהוא ספק וספק כוודאי, ואין לדחות זה כיון דהא דאמר רב נחמן אמר שמואל יתומים שבאו וכו' יליף זאת מחלוקת הארץ כמבואר בפנ"י יעו"ש ובחלוקת הארץ הא הי' גם יונקי שדים, ע"ז אמרו דלא קשה דכלפי שמיא ליכא ספיקא ושאני, עפ"י הדיבור אמנם לדידן אין חילוק בין ספק לודאי, אך אכתי יקשה מיבמות גבי כהן שמת וכו' ושמא י"ל דהתם וכו' ר"ל דגם משם לא קשה וא"כ דקדוק ר"ת קאי אדוכתי' דבאו דוקא בהסכמתם ודאית, אמנם אם יש קטן ביותר אין להעמיד אפוטרופוס משום ספק אולי הי' מוחה, וע"ז מסיימי ועוד משם לא משמע וכו' ר"ל חזרו מדבריהם דלעיל דיש לקיים דקדוקו של ר"ת דלשון באו מורה רק על מי שיש בידו לבוא ולא בא והיינו מוחה אבל קטן ביותר לא איכפת לן כמו בחלוקת הארץ ואין אנו צריכים עוד לומר דעפ"י הדיבור שאני כתירוצם לעיל, וגם ביבמות אתי שפיר בלתי תירוצם דלעיל, כן הוא ברור הסבר כוונתם וכן מוכיחין דבריהם בגיטין יעו"ש:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה