יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת קידושין · דף ז.
בגמ' אמר לי' רב אשי למר זוטרא א"כ הוה לי' נכסים וכו', לכאורה יש להקשות הלא עדיפא הי' לי' לרב אשי למיפרך הא הוה נתנה היא ואמר הוא וקרינן בי' כי יקח ולא כי תקח כדאמרינן לעיל (ד' ה' ע"ב) ועיי"ש בתוס' ד"ה הא לאו הכי וכו', איברא לא קשה כלל דלפי מאי דקס"ד דרב אשי לא הי' כאן כלל קנין כסף והכסף שנתנה לו לשם מתנה בעלמא ולא לקנות לה רק כשקנה המתנה של כסף במשיכה קונה גם האשה בקנין אגב ובזה קרינן שפיר כי יקח, וגם לפי תירוצו של מר זוטרא דלא איירי כאן מקנין אגב רק בקנין כסף ג"כ לא קשה משום כדמסיק באדם חשוב והוה שפיר נתן הוא ואמר הוא ופשוט הוא:
בתוספות ד"ה וחזר ולקחה וכו' ותוס' ד"ה ואפילו וכו' מה שהפכו בכאן את דבריהם והקדימו את המאוחר פשוט הוא דאם לא הקדימו לומר דחזר ולקחה לאו דוקא הוה אמינא דבבהמה של שני שותפין באמת קריבה ור' יוחנן דאמר דאינה קריבה בדיוק אמר דוקא דבעצמו חזר ולקחה, אמנם א"כ יקשה על הגמ' בתמורה דפריך התם למ"ד דאין כולה עולה ודחיק הגמ' לשנויי בכגון דאמר הרי עלי עולה כמו שאמצאנה, הלא ניחא בפשיטות דמכר. לאחר חוץ מדמי הרגל והשני הקדיש אח"כ את חלקו והו"ל בהמה ש"ש שותפין אבל השתא דהכריחו התוס' מתחילה דגם בהמה של שני שותפין ג"כ אינה קריבה מש"ה הגמרא בתמורה הוכרחה לדחוק ולשנויי בכגון דאמר וכו':