יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת פסחים · דף סב:
בתוס' ד"ה ערלים כו'. עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. וכוונת תירוצו בזה נ"ל לפי מה שביאר המהרש"א כוונת התוס' לעיל (דף ס' ע"א) בד"ה אבל כו' יעו"ש בדבריו. דסותר פי' מהרש"ל בכוונתם משום דאיכא למימר דהברייתא אתי' כר' יוסי ור' מאיר לא דריש המקרא למעט מקצת ערלה. ע"כ פירש כוונתם שם דכל ראייתם מדמדקדק הגמ' בכאן על הברייתא דאחרים מ"ש מולין לערלים דכשר דכולה ערלה בעינן וליכא עיי"ש כל דבריו. א"כ לפי"ז כשהקשו התוס' דה"ל להגמרא לדקדק בהיפוך מ"ש ערלים למולים דפסול דמפגלין בחצי מתיר מולין לערלים נמי שייך מפגלין בחצי מתיר כמש"כ לקמן בד"ה וסימן כו'. כן הוא עיקר כוונת קושיתם. א"כ גם מגמרא זו לא הי' הוכחה דר"מ ממעט מקצת ערלה. ומהברייתא דלעיל (ד' ס"א ע"ב) דמיעט מקצת ערלה מזאת הא כבר סתר המהרש"א בעצמו משום דאיכא למימר דאתי' כר"י. א"כ ממילא בטל קושית המהרש"א דבאמת לר"מ גם מקצת ערלה פוסל משום דמפגלין בחצי מתיר. כן הוא ברור כוונתו. אך בעיקר קושית התוס' יש לי עיון אמנם אין כאן מקום להאריך: