אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת עירובין › דף צ.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת עירובין · דף צ.

דף פח:

בתוס' ד"ה כרמלית כו' עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. והנה קושיא זו בעצמה הכפיל להקשות גם בתוס' השני בד"ה אלא עיי"ש. ונראה מדבריו אם יתיישב קושיא הראשונה יתורץ גם השני'. ונ"ל כוונת תירוצו בפשיטות דבעמוד סמוך לגג ובאכסדרה פחות מבית סאתים סמוכה לגג לא שייך כלל למיבעיא אף דשם כרמלית עלייהו כמש"כ התוס' דכגג בין הגגין דמי מ"מ כיון דבעצם רה"י גמור המה. ושמם כרמלית דעלייהו הוא רק משום דנפרץ במלואו. כמו שפירש רש"י לקמן בעמוד ב' בד"ה ושמואל אליבא דרבנן עיי"ש בסוף דבריו. א"כ לא נוכל כלל לספק להתיר ולומר כמו שקמיבעיא לי' השתא בגמרא כיון דלא האי חזי לדירה כו' חדא רשותא הוא ומותר לטלטל מזה לזה א"כ לא הוי נפרץ במילואו לאיסור ונפל שם כרמלית מנייהו וקמו על עצם שמם ורה"י גמור הוא. וכ"ש דאסור לטלטל מהם לגג דגג לעולם כרמלית הוא משום דנפרץ במילואו לשאר גגין. ולא דמי לאבעיות הגמ' באכסדרה יותר מבית סאתים. דהתם מקרי כרמלית לא משום דנפרץ במילואו אך בעצם כרמלית היא. א"כ שפיר שייך למיבעיא לאיסור ולהתיר כמו שפי' רש"י. אמנם בקושית המהרש"א גם בצד ההיתר יש איסור כיון דכל צד ההיתר אינו רק משום שם כרמלית וחדא רשותא הוא עם גג כיון דהושוו בשם כרמלית ומשום זה גופא אסור לטלטל מזה לזה. דלהכי מקרי כרמלית משום דנפרץ במילואו לאיסור. א"כ הגע בעצמך דאסור לטלטל מזה לזה. ולפי דברינו הנ"ל מה שהכריחו התוס' דהגמ' מיירי בעמוד מופלג מן הגג. לאו משום דאל"כ יקשה מאי קמתמה רבה על בעי' דרמי בר חמי דשפיר קמיבעי' לי'. לא כן הוא. אמנם כוונתם דאי מיירי בסמוך לגג אמאי הזכיר רבה בתמיהתו רה"י. דכיון דנפרץ במילואו כרמלית הוא כמו גג בין הגגין אולם פרכת רבה שייך גם אף אם נאמר דמיירי בסמוך לגג כמו שהסברנו לעיל כנ"ל ברור כוונתו לתרץ שני קושיותיו בשני דבורי התוס'. אך זאת יש לדעת מה שהמהרש"א תלה קושיתו השני' בתוס' ד"ה אלא. וכן מה שהקשה המהרש"א לקמן ברש"י ע"ב בד"ה דאמרן לעיל כו'. דוקא לשיטת התוס'. דהא גם רש"י פירש להדיא ג"כ באכסדרה יותר מבית סאתים. א"כ למה תלה קושיתו על תוס' דוקא וצ"ע:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה