יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת עירובין · דף פח:
בתוס' ד"ה תנא וכו'. עיין במהרש"א שהניח קושיתו בוי"ל. והנה לבוא לכוונת תירוצו נחוץ לנו להסביר מקודם אשר מפני שני טעמים מיאן הר"ת בפירושו של רש"י. אף דמלשון פירכת הגמ' והרי שופכין כו' משמע כפי' רש"י. כמש"כ המהרש"א ברש"י בד"ה אי משום שלא יאמרו כו'. מ"מ נראה לר"ת דוחק לומר דלהכי הביא בעל הגמרא הברייתא על סיפא דמתני' על ביב אף דמיירי מעוקה משום דבעי לאקשויי מביב כמו שפי' התוס' לשיטת רש"י ושנית דחוק הוא לר"ת לומר דרב נחמן יפרש הברייתא בעוקה קטנה ושיעור מדתה רק שופך. כמו שפירש רש"י בעצמו וזהו באמת דחוק מאד. כי מנא לי' לרב נחמן להוציא מפשטות לישנא דברייתא דמלשון שופך ושונה משמע אף בלא עוקה. כמש"כ הרא"ש דהלך ג"כ בשיטת רש"י וז"ל וכן משמע לישנא דברייתא בד"א כו' ע"ש. ומעתה יש להבין בנקל איך לפי' ר"ת יפלו הדחוקים הנ"ל. דלשיטת ר"ת הברייתא ורב נחמן לא מיירי בדבר אחד. רק הברייתא קאי על ביב ורב נחמן דידי' קאמר וקאי על עוקה דמתניתין. ומעתה לפי"ז יש לנו עוד לדעת לשיטת ר"ת. מנ"ל לר"נ לחלק כן דממ"נ אם הרישא דמתניתין בעוקה מיירי בין בימות החמה ובין בימות הגשמים. א"כ אמאי אמר ר"נ בימהג"ש מחזיק סאה נותנין לו סאה. ואם המתניתין מיירי דוקא בימה"ח. אמאי בימות הגשמים אם אינו מחזיק רק סאה אין נותנין לו רק סאה. אך בזה י"ל דלעולם לר"נ רישא דמתני' בכל זמן מיירי אף בימות הגשמים. וכמש"כ המגיד משנה לשיטת הרמב"ם בפט"ו הט"ז מה' שבת עיי"ש. ולא קשה אמאי יחולק בזה ימות הגשמים מבימות החמה. ונותנין לו סאה כמלואה ולא כן ביה"ח. משום דמן הדין גם ביה"ח היו נותנין לו במלואה. אך משום גזירה שמא יאמרו צנורו של פלוני כו'. אמנם בימות הגשמים לא שייך גזירה זו. משום דסתם צנורות מקלחין הן כמו שאמר ר"נ בגמ'. ולענ"ד דר"נ יליף כן מהברייתא מדחזינן דהתנא בברייתא אמר בד"א ביה"ח רק על הביב ולא ברישא על העוקה. ש"מ דרישא בכל זמן מיירי. אך זאת חידש לנו ר"נ אף דהרישא בכל זמן מיירי. מ"מ ימות הגשמים קיל מימה"ח דנותנין לו במלואה. משום דלא שייך לגזור דרוב צנורות מקלחין כמו שאנו מפרשים הברייתא בביב האי טעמא. ואין להקשות כיון דלר"נ רישא דמתני' מיירי בכל זמן אמאי נקט במתני' מחזקת סאתים כיון דבימות הגשמים נותנין לו כמלואה. א"כ אפילו אינו מחזקת סאתים מותר לשפוך י"ל כמש"כ הקרבן נתנאל על הרא"ש בס"ק מ"ה עיי"ש. משום שאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום. או גם י"ל משום דבמחזקת סאתים שופך אפילו כוריים כמש"כ התוס' בד"ה מחזיק כו' וכמו שהוכיח המהרש"א שם מהברייתא דלקמן גבי שתי דיוטאות עיי"ש. והמתניתין ר"ל דשופך כל הצורך לו לזאת נקט מחזקת סאתים דוקא. ומעתה עפ"י דברינו הנ"ל יתורץ בקל קושית המהרש"א כיון דביארנו דכל המימרא דרב נחמן לשיטת ר"ת. ויליף מהברייתא דקאי על ביב. דאל"כ יקשה על ר"נ ממ"נ. וגם טעמא דרוב צנורות מקלחין ידעינן זאת ג"כ מהברייתא כמו שהכרחנו לעיל ע"כ שפיר מייתי בעל הגמ' מימרא דר"נ בכאן אחר שהביא הברייתא מקודם כנלענ"ד ברור: