יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת עירובין · דף עז.
בתוס' ד"ה עולין כו'. המהרש"א הניח קושיתו בכאן בוי"ל עיי"ש. ולכוון בכאן תירוצו נקדים מה שלכאורה קשה בלתי פירוש התוס' בגמרא גופא כקושית המהרש"א. בלאו דיוקא דעולין אין. מעלין לא. תקשה לי' מגופא דמתניתין דקתני להדי' ובלבד שלא יורידו למטן והוא הדין דאין מעלין כמו שפי' רש"י בר' יוחנן ההיפך. אמנם באמת ניחא זאת. כי י"ל דלהכי פריך הגמ' מדיוקא דוקא. משום דיש לנו לפרש המתניתין דלא יורידו למטן מטעם שמא יחל פו. אבל מותרין להביא מחצרן ולעלות על הכותל. וכן נפרש בר' יוחנן מעלין דוקא. ואין מורידין משום שמא יחליפו והא דפי' רש"י והוא הדין כו' למסקנא פי' כן. ע"כ אי לאו פירכת הגמ' מדיוקא עולה שפיר המתני' לר"י כי המתניתין ור"י בקנה אחד עולין. אך המתניתין תפס החומרא ואשמועינן דאין מורידין מטעם שפרשתי והקולא דמעלין ידעינן ממילא מהדיוק. ור' יוחנן תפס לאשמועינן הקולא באין בו ארבעה דמעלין לאפוקי מרב. והא דאין מורידין ידעינן זאת כבר ממתניתין. ומעתה לפי"ז מתורץ היטב גם קושית המהרש"א לפי' התוס' כי הא דקתני במתני' ארבעה לרבותא נקיט כן לאשמועינן הקולא דמעלין כי ביש בו ארבעה נוח יותר להשתמש מבאין בו ארבעה. והו"א דגם אין מעלין ואשמועינן ובלבד שלא יורידו למטן דוקא אבל מעלין שפיר דמי. ולפי מש"כ אי לאו פירכת הגמ' מהדיוק לא הוה קשה כלל לר"י. כי מהדיוק מוכח דאין הפי' במתניתין כדעת המקשה. ומעתה לפי הסבר הנ"ל. מדויק ג"כ לשון הגמרא בהתירוץ הכי קאמר כו' ולא מתרץ בקיצור שאני במתניתין דמיירי ביש בו ארבעה. כי לפי מה שפרשתי. נשתנה הפירוש במתניתין לדעת המתרץ. להכי מתרץ בלשון הכי קאמר כו' כנ"ל ברור: