אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת נדרים › דף ס.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת נדרים · דף ס.

דף נז:

בגמרא והתנן הטבל גידוליו וכו' הגרע"א בגה"ש הניח כאן בצ"ע הא טבל דשיל"מ הוא יעו"ש, ונ"ל לתרץ במה שמבואר בתרומות פ"א מ"י דאין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו וכו' ועוד איתא שם בפ"ד מ"א המפריש מקצת וכו' עד אבל לא למקום אחר כן הוא גירסת הרע"ב והראב"ד ולגירסת הרמב"ם ממקום אחר יעו"ש בתיו"ט, וגם זאת ידוע מש"כ הרשב"א והר"ן כמבואר בש"ע יור"ד סי' ק"ב דאם יש לו הפסד אף מקצת לא מיקרי יל"מ וגם אם יש לו טרחה ג"כ לא מיקרי יל"מ, והנה לפי הקדמות הנ"ל מתורץ קושית הגרע"א הנ"ל דהא כאן איירי המתני' באיסור אכילת עראי קודם אותו מירוח כמש"כ כאן הר"ן, א"כ איך יתרום אם מני' ובי' ורק על הטבל יתרום ולא על הגידולין יהי' מדבר שלא נגמר מלאכתו על דבר שנגמר מלאכתו, ואם גם על הגידולין יתרום ג"כ אינו רשאי דיהי' מדבר שלא נגמר על דבר שלא נגמר ואם יתרום ממקום אחר ע"כ רק על הטבל לחוד יתרום כי על הגידולין כל זמן שלא נתמרחו אין יכול לתרום עליהם ממקום אחר לא מדבר שנגמר מלאכתו ולא מדבר שלא נגמר מלאכתו א"כ כאשר ישארו הגידולין אינם מעושרים והטבל מעושר יהי' להם כדין המפריש מקצת תרומה ויכול להיות הפסד דלשיטת הרמב"ם אין יכול לתרום עליהם ממקום אחר, ולשיטת הראב"ד אין יכול להפריש מהם על מקום אחר, ובאופן כזה לא מיקרי יל"מ, אמנם מה שאמרו חז"ל דטבל מיקרי יל"מ היינו אם נתערב בפירות או תבואה מתוקנים ואף דשם ג"כ אינו יכול לעשר מיני' ובי' רק ממקום אחר מדמאי או מעציץ שאינו נקוב כמש"כ התוס' לעיל (דנ"ח ע"א), א"כ הלא תמיד יכול לעשר בין הוא בבית או לא רק אם יש לו פירות אחרים ואם אין לו פירות אחרים הלא באמת גם שם לא מקרי יל"מ כמבואר בר"ן בע"ז (דע"ג ע"ב) יעו"ש, אמנם בגידולין אין יכול לעשר רק אם הוא בבית וגם אם הוא בבית אין יכול לעשר על מקום אחר לשיטת הראב"ד כמשכ"ל וכזה לא מיקרי יל"מ כנ"ל נכון:

ובאופן אחר יש ליישב קושיא הנ"ל, דהנה התוס' בע"ז (דף הנ"ל) בד"ה טבל כתבו דלהכי צריכינן תרי טעמי במה שטבל לא בטל משום דהיכא דהבעלים אינם בעיר לא שייך הטעם דיל"מ, ואם הטבל טבול לתרומת מעשר לא שייך הטעם דכהיתרו כך איסורו ולהכי צריכי תרווייהו טעמי יעו"ש היטב, ולפי"ז היכא דגם שני הטעמים ליכא היינו בטבל טבול לתרומת מעשר והבעלים ליכא בבית בוודאי בטיל אם יש שיעור כדי ביטול, ולפי"ז שפיר עולה פירכת הגמ' בפשיטות כיון דהמתניתין מסתם סתומי טבל גידולי גידולין אסורין משמע אף היכא דליכא הני תרי טעמי מ"מ אסור, והנה טעם דכהיתרו כך איסורו בלא"ה לא שייך כאן משום דהכא הא איירי בדבר שאין זרעו כלה והטבל רק מדרבנן הוא ומדרבנן הא יש שיעור גם לתרומה אחד מחמשים וזה ברור לענ"ד בלתי שום פקפוק, וכה"ג תמצא בר"ן בע"ז בד"ה חוץ מטבל וכו' עד ד"ה והא דמסייעינן בגמ' לר' יוחנן וכו' דכיון דברייתא קתני טבל סתמא משמע בין יל"מ ובין אין לו מתירין עכ"ל יעו"ש וזהו ממש כמש"כ:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה