אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת גיטין › דף מח:

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת גיטין · דף מח:

דף מד.

תוס' ד"ה אמרי לה קורין כו', עיין במהרש"א בהסבר פירוש דבריהם. והא דכתב המהרש"א בלשונו ואי הוה ידע תלמודא לפרושי אדרב נחמן בכתבו יגנז בענין אחר דהיינו משום דבעי כתיבה לשמה כו' אין כוונתו כרשב"ג דהא רש"י ז"ל בעצמו לא פירש כן ועוד אם נפרש בדרב נחמן דאמר כתבו יגנז מטעם דבעינן כתיבה לשמה כרשב"ג מאי ספק ספיקא איכא הלא באמרינו ספק ראשון שמא הוא כתב אין עוד ספק אחר דהא בעכו"ם אין כתיבה לשמה משום דעכו"ם אדעתיה דנפשיה קעביד וכמו שהאריך הפנ"י לדחות בזה דברי המהרש"א על הגמ', אמנם המהרש"א ר"ל באמרו משום דבעי כתיבה לשמה דאם כתב העכו"ם לעצמו אולי כתב לשם עכו"ם ובודאי שלא לשמן הוא ופסול גם לרבנן דפליגי ארשב"ג וסברי כתיבה בסתם כשר ולא בעינן לשמה היינו בלא מכוון כלל ג"כ מיקרי לרבנן לשמה אבל אם מכוין שלא לשמה פסול, ושיעור דבריו אי הוה ידע תלמודא לפרושי אדרב נחמן בכתבו יגנז מטעם ענין לשמה לא הוה איצטריך ליה לפרושי אברייתא בענין אחר כו', ולפירוש המהרש"א ז"ל עיקר הסבר קושייתם על רש"י ז"ל כן הוא דלשיטת רש"י ז"ל יש לפרש בטעם רב נחמן דאמר כתבו יגנז בתלתא גווני היינו, א') כדמפרש הגמ' דכל שאינו בקשירה כו', ב') משום דר"נ פוסק כרשב"ג דבעי כתיבה לשמה ובעכו"ם אין שייך לשמה כמשכ"ל, ג') משום דאנן אמרינן דאף לרבנן דפליגי על ר"א דאמר סתם מחשבת עכו"ם לעכו"ם עכ"ז ספוקי קא מספקא לן אי מחשבתו לעכו"ם או לא וכתיבתו יגנז משום ספק, והנה מש"ה פרש"י ז"ל בדרב נחמן מטעם ג' דאי משום תרי טעמים הראשונים לא א"ש האי אמרי לה קורין בנמצא כיון דליכא ס"ס, והתוס' הכריחו דלית לן לפרושי בדרב נחמן דאמר כתבו יגנז אלא בחדא מתרי טעמים הראשונים היינו או כמו שמפרש הגמרא באמת אברייתא משום דכל שאינו בקשירה כו' או כטעם ב' הנ"ל כרשב"ג דבעי כתיבה לשמה, אבל כטעם ג' הנ"ל א"א לפרש כי ע"כ אנן מפרשינן דרבנן דפליגי על ר"א סברי דסתם מחשבת עכו"ם לאו לעכו"ם ואף ספק ליתא, דאל"כ לא הוה איצטריך ליה לגמרא להביא הברייתא דתני רב המנונא כו' כי מי לא עדיפא היה לומר הא דתניא ישרף ר"א היא והא דתניא יגנז רבנן היא דפליגי על ר"א דספוקי קמספקא לן ומשום ספק שמא כתבן לשם עכו"ם להכי יגנז, אע"כ אנן מפרשינן בדרבנן דר"א דסתם מחשבת עכו"ם לאו לעכו"ם ואף ספק ליתא והא דבחר הגמ' לומר כטעם הראשון משום דכל שאינו בקשירה כו' ולא כטעם הב' כרשב"ג דבעי כתיבה לשמה כבר תירצו התוס' בדיבור השני דהגמרא מייתי תנא דאיירי בה בהדיא, וזה ברור ופשוט:

אמנם הארכתי בהסבר דבריהם כ"ל מפני שראיתי בפנ"י מילתא דתמיה דכתב דקושיית התוס' אינה מוכרחת כיון דיש לפרש בטעם ר"נ דאמר כתבו עכו"ם יגנז כרשב"ג דבעי כתיבה לשמה וכמוש"כ התוס' בעצמן בדיבור הסמוך יעו"ש, והנה לפי הבנתו יהיו הני שני דיבורי התוס' כסותרין וכל המעיין יראה דדבריו תמוהין כי אם נפרש בדרב נחמן מטעם דסובר כרשב"ג מאי ספק ספיקא איכא כאן כמו שבררתי לעיל, גם מש"כ בסוף דבריו מיהו התוס' לשיטתייהו כמ"ש בסמוך בד"ה כל שאינו בקשירה כו' מכאן אומר ר"ת א"כ משמע דברייתא דרב המנונא הלכה פסוקה היא עכ"ל, הנה הבין הפנ"י דהא דתפסו התוס' האי ברייתא דרב המנונא להלכה משום דסברי דלית מאן דפליג ע"ז, איברא דאינו כן אמנם התוס' אזלי לשיטתייהו לפום מה שהכריחו בדבריהם דכאן דלאו כפרש"י אך טעמא דרב נחמן ע"כ מטעם דכל שאינו בקשירה כו' שמעינן דהלכה פסוקה היא דהא ר"נ נקטינן קאמר ולא מאן דפליג עליו והדברים ברורים להמעיין היטב:

גמרא והא דתניא קורין בו האי תנא כו' והתיר רשב"ג ליקח ממנו כו', עיין במהרש"א מה שמתרץ על קושייתו, והנה כל המפרשים הבינו בדבריו דגם בעכו"ם אם מכיון לשמה כשר לרשב"ג ומשום זה התפלא הפנ"י והרבה בקושיות עליו, איברא אם נפרש כן בכוונתו יהיו דבריו תמוהין אמנם לדידי יתפרשו שפיר דבריו דר"ל דגם לרשב"ג אם היינו יכולין לדעת דעכו"ם כותב לשמה לא הוה איכפת לן במה שאינו בקשירה דהא ע"כ רשב"ג לית ליה הך דרשא דכל שאינו בקשירה כו' דאל"כ אמאי מכשיר רשב"ג בגר שחזר לסורו דהא לא עדיף ממסור ומומר דחשבינן ליה שאינו בקשירה, ומרשב"ג נשמע דגם הת"ק לית ליה הך דרשא דכל שאינו בקשירה כו' ולכן כשהביא הברייתא מסיק גם הא ומעשה בעכו"ם כו' כדי שנדע הכוונה בדברי הת"ק דאמר בכל מקום היינו אפילו אם ידעינן דבעצמו כתב כיון דלא איכפת לן במה שאינו בקשירה כמו שסבר רשב"ג אבל בכתיבה לשמה פליג ת"ק על רשב"ג ומאי דקאמר הגמ' והא דתניא קורין בו האי תנא הוא הכוונה על הת"ק, וזה הוא שמסיק המהרש"א בסוף דבריו דהא לית ליה הך דרשא כו' ואם לפי הבנתם בדבריו דברי מותר הם:

והא דהקשה הפנ"י בתוך קושיותיו על סוף דברי מהרש"א וז"ל ועוד דמאי פשיטא ליה דרשב"ג לית ליה הך דרשא דכל שאינו בקשירה כבר כתבתי דמלשון התוס' לא משמע כן כו' יעו"ש, כבר בררתי לעיל דכוונת התוס' שם לא כמו שהבין הפנ"י, ומעתה דברי המהרש"א ז"ל ברורין כי כוונתו ג"כ כמו שהמפרשים בעצמם פירשו הפשט בגמ', כנ"ל ועיין במהדורא בתרא:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה