יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת גיטין · דף לה:
תוס' ד"ה קסבר כו', וא"ת בפרק שום היתומים כו', נ"ל בהמשך קושייתם לדבריהם הקודמים כי אם לאו הירושלמי שהביאו דמשמע דהלכה כרב הונא בזה דצריך לפרט את הנדר אדרבא מגמ' דכאן דקאמר בלשון קסבר צריך כו' המשמעות דרק הוא סובר כן אבל אין הלכה כמותו בזה, ולפי"ז לא קשה שם בערכין כמו שהקשו וא"כ הא דרב הונא דצריך לפרט הוי כתנאי כי פירכא כזו לימא רב הונא כתנאי דפריך התם הגמ' לא שייך להקשות אלא אם מה שאמר רב הונא לית מאן דפליג ע"ז ודינו אליבא דכ"ע, אמנם אם דינו לאו הלכה פסוקה היא לא איכפת לן אם פליגי בה תנאי, ולפי הסבר זה בדבריהם אין מקום לקושיית המהרש"א מש"כ ובפשיטות אהך מילתא גופא כו' יעו"ש כנ"ל:
תוספות ד"ה תנן כו' ה"ה דמצי למיפרך כו', נ"ל דאין כוונתם אהך פירכא קמייתא דפריך הגמ' ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם, דהא הך פירכא הוא למאן דסבר אינו צריך לפרט את הנדר ורב נחמן סובר כן ועל ר"נ כבר פריך הגמ' לעיל ממתניתין דהכא ומתרץ לה דמדרינן לה ברבים, אמנם ע"כ כוונתם על פירכא השניה דפריך הניחא כו' כי אף דמתרצינן לעיל לרב נחמן מתניתין דידן דמדרינן לה ברבים ה"ה דהוי מצי עוד למיפרך הניחא כו' כמו דפריך על מתניתין דבכורות:
ועפי"ז מבורר היטב דבריהם לקמן בד"ה אמר אמימר כו' עד ואיכא למימר דאדרב נחמן נמי קאי ר"ל האי פירכא הניחא כו' לא על מתניתין דבכורות לבד פריך לרב נחמן אלא קאי גם על מתניתין דידן דמתרצינן לעיל אליבא דרב נחמן דמדרינן לה ברבים אכתי יקשה אליבי' הניחא כו', ולא כמו שפירש שם המהרש"א דבריהם בדוחק ועיין ברא"ש שם כתב כן להדיא וז"ל הא פריך בתר הכי הניחא למאן דאמר כי' ולא אמתניתין דבכורות לחודא קאי אלא קאי נמי אדרב נחמן עכ"ל, והתוס' קצרו בדבריהם כי סמכו על מש"כ בתוס' דכאן וה"ה דמצי למיפרך כו' וכמש"כ ועיין במהדורא בתרא של המהרש"א: