אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת גיטין › דף כו.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת גיטין · דף כו.

דף כה.

תוס' ד"ה ר' אלעזר כו' חוץ מגיטי נשים דפסול אפילו טופס מדקתני משום שנאמר כו', הא דהוצרכו לכתוב זאת נ"ל דכוונתם משום דלכאורה י"ל בשלמא לפרש"י ניחא מאי דקפריך הגמ' בפסקא שנאמר וכתב לה פריך והא כי כתיב לה אתורף הוא דכתיב, משום דאין לפרש בר' אלעזר דאמר חוץ מגיטי נשים רק בענין זה דבגיטי נשים אפילו טופס פסול כמובן, אמנם לפר"י מאי פריך הא י"ל חוץ מג"נ היינו דפסול בתורף ולא בטופס, לזאת כתבו דאף לפר"י דייק הגמרא דע"כ האי חוץ מג"נ דאמר ר"א הכוונה אף בטופס דאל"כ דקאי רק אתורף והוא כת"ק בזה למ"ל לסיים משום שנאמר דהא גם ת"ק אמר כן אע"כ בא להוסיף על הת"ק להכי פירש טעמו משום שנאמר כו' והוא פשוט:

(שם ע"ב) תוס' ד"ה הכא נמי גזירה שמא כו' וי"ל דלקוחות כו' וגם על בנה ידקדקו ויראו שנתעברה לפני הזמן, כוונתם בתירוץ זה דבשלמא בעדים שאינו נוגע להם כלל י"ל דיטעו שמתגרשת בעודה ארוסה כי מאי נפק"מ להם לדרוש ע"ז, אבל לענין גיטה קודם לבנה אם נאמר דלהכי יאמרו גיטה קודם לבנה משום דכתוב בגט ארוסתו א"כ משום זה גופא יהי' ההכרח לדרוש ולחקור בבירור ע"ז דהא יראו דנתעברה בעודה ארוסה א"כ בת מיתה היא, ומתוך הדרישה שיהי' ההכרח לדרוש אם להמית אותה יבואו לידי בירור שניסת, וכן הלקוחות מפני שנוגע להם אף שכתוב בגט ארוסתו לא איכפת להו דהא יש להם עדים שניסת, ובקיצור הכוונה בתירוץ זה דהטעות יהיה רק להעדים אבל לא לזולתם:

ולתירוצם השני שכתבו אי נמי יש לדבר קול כו' כוונתם דלעולם גם העדים לא יטעו לומר שלא ניסת כלל משום דהנשואין יש לה קול והא דכתוב בגט ארוסתו הכל יבינו משום דנכתב קודם נשואין, ועם כ"ז לא קשה מה שהקשו בוא"ת הראשון שהרי העדים לא יחתימו לו דחזו שהוא מוקדם, משום דבכאן ליכא למיחש כלל משום פסידא דלקוחות דהא הכל יודעין דנשואה היתה וכשתביא לגבות מהלקוחות יאמרו לה אייתי ראיה אימת מטא גיטא לידך א"כ בין שכתוב בגט זמן האירוסין ובין שכתוב בגט זמן הגירושין לא יחושו העדים לחתום על גט זה כיון דליכא פסידא, אבל לענין גיטה קודם לבנה שפיר יש נ"מ אם הסופר כשכותב גט ארוסה יניח הזמן ויכתובו הזמן ביום גירושין אין לחוש שמא יאמרו גיטה קודם לבנה כיון דידעינן דנשואה היתה אף שכתוב בגט לארוסתו הכל יבינו לפי שנכתב קודם הנשואין אבל עכ"פ בנה חזינן דקודם לגיטה הוא, אבל אם הסופר לא הניח הזמן וכתב זמן הכתיבה בעודה עוד ארוסה א"כ כשנתעברה בהמשך הזמן מעת כתיבת הגט עד הנתינה אף דידעינן שהיתה נשואה כיון דזמן הנשואין לא נודע לנו וזמן הגירושין לא נודע יאמרו אמת דהגירושין הי' אחר הנשואין אבל מ"מ נתעברה אחר הגירושין וגיטה קודם לבנה, וזהו כוונתם במש"כ בלשונם יאמרו כל שעה כו', ועיין במהר"ם שיף שכתב בכאן התיישב בדבריהם ולפמש"כ דבריהם מיושבין שפיר, ולפי הסבר הנ"ל בתירוצם ואי נמי כו' מתורץ גם קושית וא"ת הראשון כמש"כ, וברור הוא להמעמיק בדבריהם:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה