יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת גיטין · דף כה.
תוספות ד"ה והדר מותיב ליה כו', כפי הנראה לכאורה מדבריהם דתמיהת אביי לא היה כלל על פירכת רב הושעיא מפסחים וכן הבין בהגהות הרש"ש, אבל א"כ למותר יהי' מאי דמסיק אביי בתמיהתו והדר מותיב ליה תולה כו', איברא נ"ל דכוונתם לפרש דלא נטעה לומר דתמיהת אביי על רב הושעיא ועל רב יהודה היתה בסגנון אחד היינו דהא לא דמיא כלל ומה ענין תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים, דא"ל כן כמש"כ דשפיר מותיב למאי דפשיט ליה, אמנם הפשט דתמיהתו על רב הושעיא כיון דמותיב מפסחים א"כ מוכח דקס"ד דטעמא דמתניתין דפסחים משום ברירה א"כ מאי קמיבעי' ליה, ותמיהתו על ר"י מחמת שאין דומה תולה בדעת עצמו לתולה בדעת אחרים כנ"ל:
תוס' ד"ה הלוקח כו', לפי מה שהביאו התוס' כאן דר"י ור"ש סבירא להו דכותים גרי אריות הן יקשה א"כ פירותיהן פטור מתרומה ומעשרות, דהא משו"ה הכריח רש"י הכא לפרש דכותים גרי אמת הן, אך לפמש"כ התוס' לעיל בדף הקודם ע"ב ד"ה העכו"ם כו' לא קשה כלל יעו"ש: