יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת בבא קמא · דף יג.
תוס' ד"ה אי אליבא דרבנן וכו' עד והכא ה"פ הא אמרי כי ליכא לאשתלומי וכו', הנה הר"י חולק על רש"י רק בדרבנן, דלפרש"י הכוונה כי ליכא לאשתלומי ר"ל מבעל השור לא משתלמי מהאי ר"ל מבעל הבור, ולפר"י להיפוך כי ליכא לאשתלומי מהאי ר"ל מבעל הבור לא משתלמי מהאי ר"ל מבעל השור, אמנם בדר"נ גם לפר"י כמו לפרש"י כי ליכא לאשתלומי מהאי ר"ל מבעל השור משתלמי מהאי ר"ל מבעל הבור כדקאמר הגמ' אב"ע ר"נ הוא דאמר ליה, והוא פשוט:
תוס' ד"ה אנא תוראי בבירך אשכחתיה כו', דבריהם צריכין ביאור, והנ"ל בכוונתם כי לכאורה הסוגיא דכאן מתנגדת לסוגיא דלקמן פרק הפרה בפלוגתת רבנן ור"נ כי שם הגמרא מספקא בדר"נ אי סבר האי כוליה הזיקא עבד והאי כולא הזיקא עבד או סבר האי פלגא הזיקא וכו' ע"ש, וגם מסיק הגמ' התם בטעמא דר"נ לתרי צדדים אי סבר ר"נ האי כולא הזיקא וכו' טעמו משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור שותפותאי מאי אהני לי, ואי קסבר האי פלגא הזיקא וכו' טעמא דר"נ משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור אנא תוראי בבירך אשכחתיה, והנה הכא מתרץ הגמ' דמימרא דר' אבא יכול להיות גם לר"נ משום דטעמו דר"נ בבור משום דאמר ליה אנא תוראי וכו' וזה לא שייך בשלמים א"כ משמע דתפס הגמרא כאן לפשיטות דר"נ סבר האי פלגא הזיקא וכו' אבל אם נאמר דר"נ סבר כוליה הזיקא כו' וטעמו יהי' משום דאמר ליה שותפותאי מאי אהני לי לא אתיא דברי ר' אבא דהא בטעם זה אין שייך לחלק בין בור לשלמים כמובן, א"כ הסוגיות הפוכות, ועוד יותר קשה לפי מה שהכריחו התוס' בדבריהם הקודמים דעיקר פירכת הגמ' כאן על מימרא דר' אבא משום דהמקשן הבין בדר"נ דס"ל האי כולא הזיקא כו' א"כ הו"ל לתרץ איבעית אימא ר' נתן משום דלר' אבא ר"נ סבר האי פלגא הזיקא כו' ועיקר התירוץ חסר, והנה משום דקשה להו להתוס' הקושיות הנ"ל לכן פירשו דהסוגיות שוות אך הכא שאני, כי אף דהתם בסוגיא דפרק הפרה כשמתרץ הגמרא אליבא דר"נ לענין מה שבעל הבור נותן מחצה יותר בתם מבעל השור צריכין אנו לתרי טעמי כי טעם שותפותאי מאי אהניא לי אינו מועיל אם ר"נ יסבור האי פלגא הזיקא כו' וטעם תוראי בבירך אשכחתיה אינו מועיל אם ר"נ יסבור האי הזיקא כולא עביד כמובן, אבל הכא לענין זה מה ששאני לן בין בשר שלמים לבעל הבור היינו דבשור של שלמים אין הניזק יכול לגבות הזיקו מבשר נגד האימורין ובדר"נ הניזק גובה מבור נגד השור שפיר סגי לן לחלק בטעם זה לחוד כי בין אי אמרינן האי כולא הזיקא כו' ובין אי אמרינן האי פלגא הזיקא כו' התם בדר"נ יכול הניזק לומר תוראי בבירך אשכחתיה מש"ה גובה מבור נגד השור אבל הכא בבשר שלמים לא נמצא הזיקא יותר מעל האימורין, ולפי הסבר זה הני תרי סוגיות שוות אך מעיקרא בפרכת הגמרא סבר המקשן דר"נ סובר האי כולא הזיקא וכו' וכמו שהכריחו התוס' בדבריהם הקודמים. אמנם בתר דמגלה התרצן לחלק בין מימרא דר' אבא לדר"נ משום דבבשר שלמים לא שייך האי טעמא תוראי בבירך אשכחתיה א"כ נוכל שפיר לספק בדר"נ לתרי צדדים כסוגיא דפרק הפרה אי ר"נ סבר האי כולא הזיקא וכו' וטעמו משום דאמר ליה שותפתאי מאי אהניא לי או דסבר האי פלגא הזיקא וטעמו משום דאמר ליה תוראי בבירך אשכחתי', ואיך שיסבור ר"נ מ"מ לא קשה על ר' אבא כמש"כ, וזה דכתבו התוס' בלשונם שייך לחלק בין שור לבור כו' ר"ל בין בשר שור שלמים דר' אבא לבור דר"נ, כנ"ל נכון בביאור כוונתם: