אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת בבא מציעא › דף ה.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת בבא מציעא · דף ה.

דף ד.

בגמרא ת"ש דתני רמי ב"ח כו' היכא דמי לאו דא"ל הילך כו', לכאורה קושיית הגמ' היא למ"ד הילך פטור אך א"א להולמה דאמאי לא ידע המקשן דיש לתרץ בלא הילך ומסתמא יש לו הכרח לזה, הגם שבספר פנ"י יש תירוץ ע"ז אך תירוצו אינו מובן כי סותר את עצמו בדבריו. אולם לענ"ד יש לי תירוץ נכון ע"ז ובזה יהיה מתורץ עוד ג' קושיות, א) קושיית מהר"ם שי"ף ז"ל דיקשה כאן קושיית התוס' בב"ק (דף ק"ז ע"א) סוף ד"ה עירוב כו'. דליהמנו במיגו דאי בעי אמר על האי דנאנסה נמי להד"ם וכאן לא שייך תירוץ התוס' דשם דאפקיד בשטר דקשה דא"כ הילך הוא והילך פטור עיין מש"כ בביאור ע"ז, הגם שראיתי בספר מים עמוקים דמישב קושיא זו דהאי שטרא לאו הילך דאי משום דאין יכול לכפור הא כאן יכול לפטור א"ע בנאנסה ואי משום שיעבוד קרקעות ג"כ בשטר פקדון לא שייך, אך באמת אין תירוצו עולה יפה לפי מה שהקשה שם המהר"ם שי"ף באותו דיבור עצמו דיקשה כאן על רמב"ח דליהמן במיגו דאי בעי אמר אהאי דכפירה נמי נאנסה והכא לא שייך תירוץ התוס' הנ"ל בב"ק דמיירי דהאי דכפירה קמן דהא הגמ' מתרץ הכא דא"ל ג' פרות מסרתי לך ומתו כולהו בפשיעה, ומתרץ קושיא זו דא"ל דמיירי שישנו עדים דמתו ב' בפשיעה ע"ש, א"כ לפי"ז שפיר האי שטרא הי"ד כשאר שטרות מטעם דאינו יכול לכפור לא להד"ם ולא נאנס א"כ שפיר הקשה המהר"ש ז"ל והניח בקושיא. ב) קושית התוס' ז"ל ד"ה שומר חנם כו' וא"ת ואמאי לא כו'. ג) אמאי לא מתרץ הגמרא בקיצור לא דהאי דהודה מתה פשיעה ולאו הילך היא ולמה לן לומר דא"ל דמתו כולהו בפשיעה ויקשה ע"ז קושיית המהר"ם שי"ף ואיצטריך לתרץ בשיש עדים הלא לכאורה יותר טוב לאוקמא כמוש"כ התוס' ז"ל בב"ק שהבאתי לעיל דהאי דכפירה קאי קמן והאי דהודאה מתה בפשיעה, ויותר מזה יקשה על התוס' בב"ק מנ"ל לפרש היפוך מהגמ' דכאן:

אך לענ"ד נראה דקושיית הגמ' קאי דוקא למ"ד הילך חייב ובזה יתישב כל הקושיות, דהנה הנתיבות ז"ל בסימן ע"ה ס"ק ד' הקשה על התוס' דב"ק הנ"ל דתירצו דהאי דכפירה קאי קמן דלפ"ז יקשה הא לא שייך משתמיט ע"ש ותירץ וז"ל דע"כ צ"ל הטעם כיון דבפקדון אינו חייב כשהוא בעין דהו"ל הילך רק כשמודה שנאבדה בפשיעה כמבואר בש"ס א"כ אף בהאי דכפירה שייך ג"כ אישתמוטי דצריך לכפור בזו כדי שיהי' לו מה לשלם עכ"ל תירוצו עיי"ש, ולפי"ז קושית הגמ' כן הוא למ"ד הילך חייב לאו דא"ל הילך על האי דהודאה דאל"כ יקשה קושיית התוס' בב"ק דליהמן במיגו דאי בעי אמר על האי דכפירה נמי נאנסה ולדידיה לא יספיק תירוץ התוס' דשם דמיירי דהאי דכפירה קמן דהלא יקשה עוד דיש לו מיגו דאי בעי אמר על האי דהודה נמי נאנסה ועל האי דכפר וקאי קמן יודה בה דלדידיה לא איכפת לן במה שיטעון הילך ולא הוה מיגו דהעזה, אלא ע"כ אתה צריך לתרוצי דבהאי דהודה נמי קמן קאי וא"ל הילך א"כ הדרא קושית הנתיבות הנ"ל לדוכתא ולא שייך תירוצו הנ"ל כיון דהשתי פרות איתא קמן, וזהו קושיית המקשן כיון דקס"ד דע"כ צ"ל דהאי דכפירה קמן מפני קושיית התוס' ז"ל בב"ק א"כ גם האי דהודאה קמן דתליא זה בזה למ"ד הילך חייב כמשכ"ל, וע"ז השיב לו התרצן לא דא"ל ג' פרות כו' ומתו כולהו בפשיעה כו' ולא יקשה לך קושיית התוס' בב"ק דליהמן במיגו דאי בעי אמר על האי דכפירה נמי נאנסה דמיירי דיש עדים דמתו ב' בפשיעה כתירוץ המהרמ"ש, ולפי"ז התוס' בב"ק אזלי בשיטת המקשן דהכא כיון דהם מיירי התם למ"ד הילך פטור ולדידיה ניחא טפי כן מלאוקמי דמתו כולהו בפשיעה וביש עדים על ב' דנראה קצת דוחק, ולפי הנ"ל ממילא מתורץ הכל על נכון:

ואי קשיא לך כיון דהתוס' דבב"ק מיירי למ"ד הילך פטור א"כ מאי משני על קושיא השניה דאפקיד בשטר א"כ הילך הוא כקושיית המהרמ"ש ז"ל על הגמ' דהכא, זה לא קשה כלל דהתם שייך שפיר תירוץ המים עמוקים שהבאתי לעיל דכהאי שטרא לאו הילך הוא דיכול לטעון נאנסה דלשיטתם מיירי דאין עדים על האי דהודאה דמתה בפשיעה כמושכ"ל:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה