יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת בבא בתרא · דף נב.
תוס' ד"ה ומודה לי אבא כו'. נ"ל אף דלענין פסק הלכה אי הלכה כשמואל בזה לא הזכירו התוס' מזה כלום, עכ"ז כל כוונתם בזה הדיבור לקיים פסק הר"ח שהביאו הרשב"ם, דאם כפירוש הרשב"ם דבטלו דברי שמואל אליבא דרב משום דעלתה בקשיא עדיפא הוי לי' לרב פפא ליפרוך על מה שאמר שמואל מודה לי אבא כו' ממתניתין הבא מחמת ירושה אין צריך טענה הא חזקה בעי ולדברי שמואל אליביה דרב גם חזקה לא בעי כמש"כ בדבריהם, אע"כ דרק בכאן אמר רב כן וגם רב לא פליג ע"ז דאפיק רבא זוגא דסרבלא מיתמי, ולפ"ז פסק הר"ח עולה יפה ולא כהרשב"ם שחולק עליו, כנ"ל בכוונתם:
(שם ע"ב) תוס' ד"ה דברים כו' דהשתא הוי מיגו טוב עכ"ל. ר"ל דאין לומר דאין רצונו לטעון טענה שהשני מכחישו, דהא גם בטענה דהשתא מכחישו ואומר דלא אכלו כ"כ, ופשוט הוא: