אור ברסלב
יגיעות מרדכי חלק ב מסכת בבא בתרא › דף מו.

יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל

מסכת בבא בתרא · דף מו.

דף מו:

ברשב"ם ד"ה קבלן ערב קבלן שקיבל המעות כו'. לכאורה קשה הא איתא לקמן (דף קע"ד ע"א) בהדיא דהיכא דנתן ונשא ביד אין לו למלוה על הלוה כלום וקבלן היינו אם אמר תן לו ואני אתן לך עיי"ש. אולם כבר הקשו כן התוס' על רש"י במסכת גיטין (דף מ"ט ע"ב) בתוס' ד"ה בקבלן, ועיין במהר"ם שי"ף שם שכתב וז"ל נראה דרש"י ס"ל בכל קבלן צריך דוקא שיקבל המעות בידו ולכך נקרא קבלן כו' עכ"ל. ועיין במהר"ם לובלין שם:

תוס' ד"ה כגון כו' א"כ אומן ואריס גופייהו יהו נאמנים עכ"ל. ואף דהרשב"ם מתרץ זאת דלצדדין קתני, אמנם להתוס' לא ניחא להו בזה, ואין להקשות דהא גם לפירושם ע"כ צריכין אנו לפרש הסיפא בן בנו של גזלן דלצדדין קתני דהא אף אם לא אמרי בפנינו הודה ואתי בטענתא דאבוה יש לו חזקה, דכבר תירצו זה בעצמם סוף דיבורם השני בד"ה והא דקאמר לעיל בן בן גזלן בן אומן כו' ולפירושם כל המימרא בגוונא חדא מיירי בכגון דקאמרי בפנינו הודה, והא דכתב הרשב"ם דרישא לצדדין קתני לאו דוקא הרישא דהא לפירושו דפירש דבן בנו של גזלן בטענתא דאבוה אתי אין אנו צריכין לאוקים באמרי עדים בפנינו הודה וגם הסיפא לצדדין קתני והוא פשוט:

תוס' ד"ה ירד כו' דומיא דאריס שירד מאריסתו כו'. ועיין במהרש"א דפירש דמשו"ה ברירא להו דבאריס ע"כ מיירי דהחזיק אחר שירד מאריסותו דאל"כ הרי אינו מוחזק בשדה עיין בדבריו, ואין להקשות לפ"ז אמאי לא פריך הגמרא גם על אריס פשיטא כמו דפריך על אשה שנתגרשה, י"ל משום דר"י אמר לעיל דמתניתין באריסי בתי אבות דוקא מיירי ופירש שם הרשב"ם ולא היו יכולים להחליפו באריסים אחרים ע"ש, ואם כן לאו פשיטא היא כמובן:

ובזה מובן היטב דבריהם במש"כ מצינו לפרש מאותן כלים שנתן לו כו' א"נ אפילו אותן כלים כו'. והוצרכו לפרש באומן בשני צדדים, משום דאם נפרש רק בצד אחד לא ניחא, כי אם נפרש רק באותן כלים שנתנו לו בשעה שהיה עדיין אומן לאו דומיא דאריס הוא, ואם נפרש רק מאותן כלים שנתנו לו לאחר שירד מאומנתו יקשה פשיטא מאי קמ"ל, ומדחזינן דהגמרא לא פריך פשיטא רק על אשה ש"מ דהנהו לאו פשיטא נינהו, ומעתה נקט באומן צד אחד משום דומיא וצד שני משום רבותא. כנ"ל בהסבר כוונתם:

(שם ע"ב) ברשב"ם ד"ה ורב ביבי מסיים כו' ומיהו רב הונא לא ס"ל האי תוספתא כדלקמן בשמעתין כו'. מיהו לפמש"כ התוס' בשם הרשב"א בד"ה ראייתן ראייה כו' מדברי רב הונא דכאן מוכח כן דאל"כ למה הכפיל בדבריו לומר אין ראייתן ראיה ואין מעמידין שדה בידו אע"כ ר"ה לא ס"ל האי תוספתא דרב ביבי:

תוס' ד"ה ראייתן כו' עד ד"ה והאי כולן נראה לרשב"א דקאי נמי אבן כו'. נמשך לדבריו הקודמים דפירש דרב הונא רק בהודאה מיירי מעתה שפיר י"ל דקאי נמי אבן ואשה, והוא פשוט:

תוס' ד"ה ומעמידין כו' גבי אומן נמי שייך כו'. גם דבריהם דכאן נמשך לדבריהם שלפני זה דכתבו דהאי וכולן קאי על כל הני דלעיל:

תוכן העניינים

יגיעות מרדכי חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה