יגיעות מרדכי חלק ב· רבי מרדכי גארפיל
מסכת בבא בתרא · דף מו:
תוס' ד"ה לוקח ראשון כו' אלא היינו טעמא דאין הלוקח ראשון כו'. עיין במהרש"א על הרשב"ם שהניח בקושיא לפירוש התוס' אמאי תני דוקא לוקח ראשון מעיד כו' הלא בכה"ג הו"ל למיתני נמי לוקח שני מעיד ללוקח ראשון כו'. ולענ"ד לא קשה כ"כ לפי מש"כ התוס' בדיבור השני בשם הרשב"א דגם בלא זה קשה אף לפירוש הרשב"ם אמאי לא תני לוקח מעיד למוכר כו':
בא"ד וא"ת ומלוה וערב אמאי כו'. עיין במהרש"א שפירש המשך קושייתם דדוקא לפירושם הקשו כן אבל לפירוש הרשב"ם לא קשיא להו משום דבמלוה וערב איכא תרתי חששא לא חיישינן כולי האי אבל בלוקח ראשון רק חדא חששא איכא שמא יהיה לו ב"ח, ועיי"ש דמסיים עוד דליכא למימר דגם בלוקח איכא תרתי חששא שמא יהיה לו ב"ח ואף דאיכא ב"ח שמא יפרע לו במעות, מ"מ הלוקח חפץ בקרקע עכ"ל. ולכאורה לא היה צריך לזה דהא לפירוש הרשב"ם מיירי בלוקח בלא אחריות ולאו חששא היא כלל שמא יפרע לו במעות דהא גם לוה רשע לא מיקרי כדאמרינן לעיל (דף מ"ה ע"א):
ונ"ל בכוונתו דמשו"ה כתב כן כדי שלא יקשה דהא גם לפירוש התוס' יש לתרץ כן דבמלוה וערב איכא תרי חששא שמא יפרע לו בזמנו ושמא איכא נגזל אבל בלוקח ראשון רק חדא חששא איכא שמא יש נגזל. איברא למש"כ המהרש"א ניחא דגם בלוקח יש תרי חששא שמא איכא נגזל ושמא יפרע לו במעות דהא לפירוש התוס' באחריות מיירי והכא לא שייך למימר מ"מ הלוקח חפץ בקרקע כמובן. ולפ"ז יהיה שיעור דברי המהרש"א במש"כ אע"ג דבלוקח נמי איכא למימר כו', ר"ל אף את"ל דגם בכאן דמיירי בלא אחריות עכ"ז יש לספק שמא יפרע לו במעות, מ"מ לא אמרינן כן מטעם דהא הלוקח חפץ בקרקע, אבל לפירוש התוס' גם בלוקח יש תרי חששא שמא ליכא גזלן ואף אם איכא שמא יפרע לו במעות, ולא שייך לומר כמוש"כ המהרש"א דהא הלוקח חפץ בקרקע דהא גם אם יעיד ללוקח שני ויעמיד הקרקע בידו הלא יכול הלוקח שני לסלק ללוקח ראשון במעות כנ"ל בכוונתו ודו"ק: