טור ברקת - הלכות סוכה, לולב, חנוכה ומגילה· רבי חיים הכהן מארם צובה
סימן תרעד · פירוש שני לצד עילאה
ועתה אשוב לבאר הענין למעלה ואמר:
"מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה וכו'" - לבא אל הביאור יש להעיר בתחילה מהו זה שאמר "מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה" - כי מה צורך תמצא בענין זה להגיד כי הוא מותר דמהיכא תיסק אדעתין לאסור מאחר כי זה וזה קדש, עד שהוצרך לומר "מדליקין וכו'"? אמנם הענין יובן עם מה שנתבאר למעלה במאמר של פרשת תרומה מ"ש "נר? אמאי אקרי נר? אלא כד מקבלא מבין תרין דרועין רמ"ח שייפין עילאין ואיהו פתחת לגבייהו תרין דרועין דילה - כדין אתכלילו אלין תרין דרועין בהו ואקרי נר", עכ"ל לענייננו. הנה למדנו ממאמר זה מפני שהכלה הקדושה מקבלת האור מאותם רמ"ח איברים ותרין דרועין - לכן היא נקראת נר.
ולכן יצא לנו ספק זה לענין ההדלקה מנר חנוכה, כלומר כי כאשר נמצא שאור של חנוכה בא אליה מלמעלה ומאיר בה - לכן האור היוצא ממנה הוא נוקבי', ולכן ימצא כי המדליק מנר של חנוכה הוא בסוד נוקב' לפי שממנה נמשך האור. ואינו דומה המדליק נר חנוכה מתחילה למדליק נר חנוכה מנר חנוכה לפי כי המדליק מעיקרא הוא מושך אליה אור מלמעלה מאותם רמ"ח אברים ותרין דרועין ונעשית בחינת 'נר'. ומכל שכן אם מדליק נר חנוכה על ידי נר של שעוה כי הוא עשה בה הארה גדולה להיות כי שעוה הוא נוטריקון שע ואותיות וה. כלומר כי הוא ממשיך סוד ש"ע נהורין עילאין שהם בסוד הפנים (כדאיתא באדרא רבה) וממשיך אותם אל אות ו', הוא תפארת ישראל. ומשם הוא ממשיך לאות ה' אחרונה אלו האורות. פשוט הוא כי הוא עושה פעולה גדולה.
וזהו סוד מה שאמרו חז"ל "פעולתי השמיני. מאי פעולתי? שעשה פעולה גדולה שהיה מדליק לפני הארון נר אחד שחרית ונר אחד ערבית" (מאמר). והנך רואה כי מה ששיבחו חז"ל אדם זה היינו על שעשה פעולה שהרי כמה בני אדם מדליקין כמה נרות ולא שבחן הכתוב. ולכן אמרו חז"ל זה שנקרא "פעולתי" - לא על ענין מה שהיה מדליק כי כמה בני אדם מדליקין נרות רבים, אלא נקרא "פעולתי" מפני שעשה פעולה גדולי - רצה לומר שהועילו מעשיו לפי שהיה מתכוין בהם, שהיה מדליק וכו'. ולכן כפל הדבר ואמר "שעשה פעולה לפני הארון" ולא אמר "שעשה פעולה להדליק נר אחד שחרית וכו'". אלא השבח הוא נקרא "פעולתי" מפני שעשה פעולה גדולה לפני הארון, כי הועילו מעשיו באשר היה מדליק נר אחד שחרית ונר אחד ערבית לפני הארון. שהרצון לעשות המדה זו בסוד נר להמשיך לה רמ"ח אורות מרמ"ח איברים ותרין דרועין כנזכר. ולכן נלמד מזה כי המדליק נר חנוכה עשה פעולה גדולה זו להמשיך לה כל אורות אלו מלמעלה למטה אצלה.
אמנם מי שהוא מדליק נר חנוכה אחר כך מנר חנוכה - הנה הוא ממשיך מן האור שלה שכבר נעשה בסוד נוקביה, ולכן קס"ד שהוא אסור לפי שאיפשר לומר כי יעשה פגם בנר חנוכה זה השני שמדליק עתה. ולכן צריכה למימר ש"מדליקין נר חנוכה מנר חנוכה" לפי כי מאחר שעיקר אור זה הנמשך אל המדה האחרונה בא לה מלמעלה מעולם הזכר, ואין עיקר אור זה ממנה לומר שהוא אור נוקביי. ולכן ימצא כי כאשר הוא מדליק נר חנוכה השני מאור הנר הראשון הוי כאילו המשיך אותו האור מעיקרו מלמעלה ולכן מותר.
"אבל להדליק מזה לזה על ידי נר של חול אסור" מפני כי הנר של חול הוא רומז בעולם תחתון והיינו מה שאמר פרשת תרומה דף קס"ז (ח"ב קסז, א) וזה לשונו: "כי נר מצוה וכו' נר מצוה זו משנה כמה דאת אמר והתורה והמצוה וכו' והמצוה זו משנה דאיהי נר שרגא דקיימא לאדלקא וכו'". הנה מבואר מן המאמר כי יש נמצא בחינת נר למטה במקום המשנה. והנה נודע כי המשנה היא נוקביה דמטטרון (כדאיתא בזוהר ובתיקונים). וכל זה הוא בעולם היצירה כנודע. ולכן "אין להדליק נר חנוכה מנר חנוכה על ידי נר של חול" שהנה נר של חנוכה הוא קודש כי האור הנמשך עליו הוא מלמעלה והיה קדש. ואיך יתכן להדליק נר זה על ידי נר של חול שהוא למטה מכמה מדרגות בעולם היצירה? ונמצא שבמקום שראוי לתקן הרי זה מקלקל. ולכן אסור.
"ויש מתירים גם בזה אלא אם כן הוא בענין שיש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידליק נר אחר של חנוכה". והענין הוא דסבירא ליה כי מאחר שהודלק הנר של חול מצד של חנוכה נעשה קדש. והענין מה שאמר בתיקונים כי עוף השמים יוליך את הקול וכו' דא מטטרון. כי על ידו מתייחדים צדיק וצדק בשית יומין דחול. ואף על גב כי הייחוד זה(?) הוא לעת הבקר בתפילת שחרית -- מכל מקום הרי נמצא שם אותה הארה ובלי ספק שמועיל בכל עת ועונה. ולכן סבירא ליה כי מאחר שהנר זה של חול שהוא בעולם היצירה כאמור, מאחר כי כבר נמצא שם אותה הארה הנזכר הקודמת כי מטטרון יעיר בבקר בבקר לעשות אותו הייחוד -- ולכן כמו כן לעת ערב כאשר מדליק נר זה והוא דרך חול, אף על פי כן כבר נקדש קדש. ולכן נמצא בו כח להדליק נר חנוכה אחר ולהמשיך עליו מאותו אור עליון הנקרא נר שהוא חשבון רמ"ח איברים ותרין דרועין שהרי בבקר היה שם כח לעשות הייחוד העליון של צדיק וצדק כמדובר.
אמנם זה יהיה מותר בענין ש"לא יכבה נר של חול קודם שידליק נר חנוכה". כלומר כי הנה אף על גב כי כל היום הוא ממשלת מטטרון מפני כי ששת ימי החול הם הם מתנהגים על ידו (כדאיתא בתיקונים), אמנם בלילה דינין תתאין מתערין כדאיתא בזוהר ותרעין סתימין. ולכן יש לחוש לזה שאם "יכבה הנר של חול", דהיינו שנכנס הלילה וזה יהיה סיבה שאותו רשימו של אותו הייחוד עליון נסתלק ולכן אין שם כח להדליק נר חנוכה. ואף על גב כי נר חנוכה הוא מדליק לעת ערב מאחר שמשערין בנר של חול שיכלה קודם שידליק נר חנוכה - הרי זה דומה לזמן שהוא לילה כאמור. ולכן יהיה אסור להדליק בו נר חנוכה כאמור.
"יש מי שאומר שנר של בית הכנסת ושל שבת ושל חנוכה כולם" שוים לטובה "ומדליקין זה מזה" מפני כי כולם של מצוה הם. ואין בזה מקום להקפיד מפני כי זה גדול מזה, כי הנה אינו דומה קדושת נר שבת לנר שבית הכנסת ואינו שוה נר בית הכנסת לנר חנוכה -- אין להקפיד בזה אף על גב כי מעלתם אינו שוה - אין בזה ענין העדר מפני כי "כולם הם של מצוה" כנזכר.