אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה רס

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רס

תשובה רנט

להרב מו"ה אשר בראנשטין אב"ד דק"ק פילווריק.

הנה ע"ד מכתבו נדון מה שהרגיש על דברי הש"ך בסי' ק"ב ס"ק ח' בכלי אסור שנתערב בכלי היתר דצריך שישהא אותם עד שלא יהיו בני יומן דהוי דשיל"מ, והנה מה שהקשה רו"מ הגאון מוהר"ר עקיבא איגר שתמה על הש"ך דהרי אב"י דמותר הוי נמי מטעם ביטול ולכך בעינן רוב היתר בפוגם קצת א"כ מה לי ביטול זה או זה. ורו"מ תמה עליו דהרי בנתבשל במקצת כלי נמי מותר באב"י והרי בבישול במקצת כלי צריך ששים נגד כל הכלי ואין בבישול במקצת כלי ס' נגד כל הכלי ומוכח דלא הוי מטעם ביטול, והנה זה הוי אפשר ליישב דיש לומר כיון דמה דצריך ס' נגד כל הכלי הוי רק ספק שמא מפעפע בכל הכלי כידוע,, וא"כ יש לומר באב"י הולכין בספקא לקולא לכך מותר התבשיל, מיהו בלא"ה לא קשה קושיית הגאון הנ"ל, חדא דיש לומר דמה דבפוגם בעינן רוב היתר ומטעם ביטול, הוי רק מדרבנן ולא מן התורה, וא"כ ראוי להמתין עד שלא יהי' בן יומו לצאת מאיסור תורה, גם יש לומר דמה דבעינן רוב היתר בפוגם קצת הוי רק באם האיסור בעין אבל בקדרה דאין האיסור בעין לא הוי מטעם ביטול כלל. וגם אפי' אם נודה לו דהוי מטעם ביטול אין הענינים שוים דבנ"ט לשבח אף דהוא בטל מ"מ אין האיסור נהפך להיתר רק האיסור הוא באיסורו רק על כל משהו ומשהו אמרינן זהו ההיתר, ולכך בזה שייך לומר עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר דעכ"פ יאכל האיסור ג"כ והרי הוא באיסורו, אבל בפוגם אף אם הוי מטעם ביטול מ"מ יש לומר בזה כיון דבלא"ה הוא פגום אז ע"י הביטול ברוב נהפך הוא עצמו להיתר ולא שייך לומר עד שתאכלנו באיסור תאכלנו בהיתר דגם עתה ע"י הביטול אוכלו בהיתר ממש וזה נכון. מיהו העיקר נראה לי דבקדרה ודאי ההיתר באב"י מפאת עצמו לא מכח ביטול דבפשיטות אחז"ל לא אסרה התורה אלא קדרה ב"י מוכח דבאב"י אין בו איסור כלל וז"ב לדעתי, ומה שהקשה רו"מ על הש"ך למה בתחב כף לקדרה אם יש בו ס' מותר למה לא תאסר הקדרה לשהותה עכ"פ מעת לעת, הנה זה לק"מ דהעיקר הוי דדבר הנמשך ממנו האיסור אם הוא דשיל"מ או לא. ולכך הש"ך מיירי בקדרה וכלי שנתערב בכלים בזה כיון דעיקר איסורו הוי מכח הכלי לכך בזה נחשב דשיל"מ כיון דכלי אפשר לשהותו מעת לעת אבל בתבשיל בקדרה ונפל לתוכו איסור, א"כ עיקר האיסור הנמשך לקדרה הוי מכח התבשיל וכיון דהתבשיל אין לו מתירין גם הנמשך ממנו לא נחשב דשיל"מ וכעין חילוק זה כתבו התוס' ביבמות דף פ"ב גבי ב' קופות ייע"ש וא"ש:

ובנידון קניות האתרוג ביו"ט שהביא רו"מ דברי הגאון מוהרא"ז מרגליות ז"ל דאין לקנות ביו"ט מכח דבעינן כסף ומשיכה, ומשיכה לבד הוי רק דרבנן, ורו"מ צידד להקל מכח דמקנין דרבנן נעשה דאורייתא, והנה זה מחלוקת ישינה ונפל ברבוותא אם מדרבנן נעשה דאורייתא או לא, וא"כ עדיין לא יצאנו י"ח לכל הדעות, ולדעתי יש לומר יותר דהנה זה ידוע ומבואר ברמב"ן דכל היכא דליכא כסף ודאי קנין משיכה הוי דבר תורה ומתנה יוכיח דבמה זוכה וא"כ ה"נ ביו"ט כיון דהלה קונה לשם מצוה אז הוי אנן סהדי דהמוכר נותן לו האתרוג במתנה, רק שמתנה בתנאי שיתן לו אח"כ כך וכך דמים ואין הדמים תורת תשלומים רק תנאי מבחוץ כמתנה תנאי בעלמא, ואף דאינו אומר כן בפירוש בזה מסתמא הוי כאומר כעין דקיי"ל באה"ע בשואל חפץ לקדש בו ובהל' קריעה בשואל חפץ לילך לבית האבל דהוי סתמא כפירושו כן ה"נ בזה. וזה נכון לדעתי בעזה"י ויותר אין להאריך בזה. דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה