אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה רנ

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רנ

תשובה רמט

להחריף מו"ה יוזפא בהרבני מו"ה נחום אפרתי בק"ק בא"ד.

הנה מכתבו קבלתי ולא הי' לי פנאי לעיין בו עד היום והנה כעת פניתי למאמרו. ותורף דבריו שתמוה לו שדברי הש"ך סתרי אהדדי מדיני ס"ס למ"ש בסי' פ"ו ס"ק ח' שפסק כדעת הב"ח דאפילו לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה אסורה מן התורה דלא פלוג. והנה מ"ש רו"מ דהב"י למד כן מסה"ת דקשה לו באם הוי ספק אם הביצה מכשרה או מטרפה למה יהי' מותר מכח ס"ס ומזה הוכיח דינו, הנה לא עיין במקור הדין בב"י סי' פ"ו שמוכח להיפוך,, כי שם הביא תחלה דברי הסה"ת וכתב וז"ל ומ"ש אבל אם ספק אם היא של טרפה או של שחוטה אסורה טעמא משום דביצת טרפה הוי סד"ר, דשמא בשעה שנטרפה התרנגולת לא היתה רק בשר בלא קליפה דהוי כמו ירך האם, ואח"כ נגמרה קליפתה כ"כ בסה"ת. ולפ"ז אם נטרפה סמוך לשחיטה מיד לא מתסר אלא מדרבנן, ואם נסתפק לנו בביצה אם היא של זאת או אם היא של שחוטה מותרת שכיון שלא הי' שהות לגמר קליפתה משנטרפה עד שנשחטה אינה אסורה אלא מדרבנן, ויותר נראה לומר דאפ"ה דיינין לי' באיסורא דאורייתא דלא נתנו דבריהם לשיעורין עכ"ל, הנה העתקתי לשונו דמזה מוכח דתחלה הוי ניחא לי' לומר דאם נטרפה סמוך לשחיטה אינו רק דרבנן, ואעפ"כ הוי ניחא לי' דברי סה"ת דבספק אסורה ולא נחשב לו לס"ס והיותר נראה לא כתב אח"כ רק מסברא, גם אין לפרש כונת סה"ת דמיירי בנתערבו חד בחד, חדא שלשון זה שכתב אבל אם ספק אם היא של טרפה או של שחוטה, ולא כתב דספק הוא אם הוי מן הטרפה או מן הכשרה, משמע דמיירי דהטרפה ניכרת בפ"ע והשחוטה בפ"ע, ועוד ממ"ש אח"כ ואם נסתפק לנו אם היא של זאת או היא של שחוטה מדכתב אם היא של זאת משמע דניכר הוא מי היא הטרפה, ועוד דבאינה ניכרת א"כ הוי עכ"פ איתחזק איסורא, ודעת כמה דאפי' בדרבנן הוי להחמיר, ואיך כתב כאן בפשיטות דאם הוי דרבנן הי' מותר בע"כ מיירי דלא נתערבו, ומוכח דס"ל דאפי' בלא נתערבו לא נחשב ס"ס, וכן הוא משמעות לשון הש"ך ששינה ושילש בלשונו בדין ס"ס וכתב אע"ג שנתערבו חד בחד מוכח דמכ"ש בלא נתערבו הדין כן. ושוב ראיתי שהפמ"ג העיר בזה ונדחק לישבו ובאמת לשון הב"י הנ"ל מורה דאף בלא נתערבו הדין כן דלא הוי ס"ס. ובעיקר קושייתו על הש"ך שסתרו דבריו אהדדי לק"מ דיש לומר דהש"ך לא הכריע כהב"י רק בודאי טרפה אז אמרינן לא פלוג, אבל בספק טרפה או ספק אם היא מטרפה בזה לא החמירו משום לא פלוג לעשותו כשל תורה, זולת טעם האו"ה, ומה דנ"מ בודאי טרפה דעשאוהו כשל תורה יש לומר היינו לענין חשוד דנעשה חשוד על איסור תורה ולפסול לעדות, ושוב ראיתי שכן כתוב בפמ"ג שם דנ"מ לעדות ולחשוד, ולכאורה תמוה למה לא כתב דנ"מ לענין ספק, ולפמ"ש א"ש דלספק לא צריך לה"ט דבלא"ה אין זה ס"ס כטעם האו"ה וגם אי הוי נ"מ מזה לספק לא הוי צריך האו"ה לטעם שלו בע"כ דלענין ספק לא עשאוהו כשל תורה. ואסביר לו הדבר יותר דבודאי טרפה בענין דאם הוי נגמרה אחר הטרפות הי' בו אסור תורה ודאי, לכך אפי' אם נגמרה קודם עשאוהו כשל תורה מכח לא פלוג אבל אם הוי ידוע שנגמרה אח"כ נמי הוי רק ספק טרפה, ולא הוי רק ספק איסור תורה בזה לא החמירו משום לא פלוג ואוקמוהו אדינא לכך צריך טעם האו"ה. ועוד נראה לי והוא העיקר בעיני דלא לחנם נקט הש"ך בלשון שנטרפה סמוך לשחיטה וכן הב"י ולמה לא כתבו שנטרפה סמוך להטלת הביצה, ולכך נראה דבודאי בהטילה תיכף סמוך לטריפתה בענין שידוע שנגמר הקליפה קודם שנטרפה מודים דהוי רק מדרבנן ולא החמירו בזה משום לא פלוג, רק אם לא הטילה רק נשחטה בזה הרי דרך לפעמים שהביצה מתעכבת זמן מה אחר שנגמרה במעי' וא"כ אפשר דאם לא נשחטה לא היתה מטילה מיד רק הי' נשתהא במעי', וא"כ אז היתה אסורה מן התורה מספק דהרי לא הוי ניכר לנו אם נגמרה קודם טריפות או לא בזה לא פלוג חז"ל, ואף דנשחטה עשאוהו כאילו לא נשחטה שהיתה אסורה מספק תורה, כן ה"נ אף דנשחטה עשאוהו רק כאילו לא נשחטה, ואז אפשר דלא היתה יולדת מיד והוא אסור מספק, כן ה"נ עתה נשארת באיסורה, כיון דלא ידענו היתר ברור לה דאפשר אם לא נשחטה לא היתה יולדת מיד, ועוד בנשחטה כיון דעכ"פ הרוב לא שכיח שיהי' נמצא בה גמורות ממש לגמרי רק עדיין קליפה רכה, ואז מדינא אסורה לכך אף דנזדמן ע"ד מקרה שנמצא בה גמורה ממש לא פלוג חז"ל ועשוהו כשל תורה, אבל באם ילדה גמורות דבזה חזינן היתרה ברור, דילדה מיד אחר הטרפות וידעינן דנגמרה מקודם לכך בזה לא החמירו משום לא פלוג, ולכך האו"ה מיירי בילדה מחיים לכך הוצרך לטעם דידיה. וזה נראה לי ברור ועיקר, זו"ז אין להאריך מחמת הטרדא דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה