טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רמט
לק"ק טולטשין להחריף מו"ה שואל אליעזר ראבינאוויטש.
הנה ע"ד אשר שאל על דברי השיטה מקובצת פ"ק דב"מ גבי קפץ אחד מן המנוין לתוכו שכתב דאף דהתורה אמרה אזלינן בתר רובא מ"מ אינו ודאי רק ספק ונקרא עשירי ספק, וע"ז הקשה ממה דאמרינן לאביו יטמא לאביו ודאי ולא לאביו ספק והרי ראוי לחוש דלמא לאו אביו הוא ואף דאזלינן בתר רובא ממכה אביו ואמו אכתי נקרא אביו ספק, עכ"ל הנה אדמותיב על זה יוקשה לו על הש"ס דיליף דאזלינן בתר רובא ממכה אביו ואמו ולמה לא הקשה דמה בכך דאזלינן בתר רובא הרי התורה אמרה מכה אביו ואמו למה לא נימא דבעינן אביו ודאי ולא ספק ונהי דהוי רוב אכתי ספק הוי, ומה בין מאמר מכה אביו ואמו ובין עשירי יהי' קודש דאטו כתיב ולא עשירי ספק, רק דאנן דרשינן כיון דכתיב עשירי הוי ודאי א"כ התם נמי נימא כן דאביו ודאי ולא ספק. אך באמת לק"מ דהתורה עשתה הרוב כודאי ואמרה התורה כיון דיש כאן רוב דהוא אביו נחשב כודאי אביו, אך זה בלשון תורה עשאו כודאי, אבל בלשון ב"א מ"מ נקרא ספק וכיון דבמעשר בעינן קריאת שם שהוא יקראנו עשירי, וכיון דבעינן שהוא יקראנו עשירי ובלשון הבעלים לא נקרא רק עשירי ודאי ולא עשירי ספק וז"פ ונכון:
ועוד נראה דלאו בכל רובא כתב השיטה כן רק בביטול ברוב, ואף דבעלמא רובא דאיתא קמן עדיף מרובא דליתי' קמן היינו רק אם אין משתמשין במיעוט כמו הרוב, ע"ד משל בט' חנויות וכו' ונמצא חתיכות בשר בזה יש לומר דמן הטרפה לא פירש כלל, רק מן הרוב הוא, וא"כ אין משתמשין במיעוט כלל בזה הוי הרוב באמת ודאי וה"ה ברובא דליתי' קמן כה"ג הוי ודאי ממש ולא נקרא ספק כלל, אך בביטול ברוב כגון בקפץ אחד מן המנוין לתוכו הנה לומר נכבשינהו דניידי ולומר כל דפריש מרובא פריש כבר ידוע התירוץ מה דמתרץ בש"ס בזבחים דגזרינן שמא יקח מן הקבוע, רק דקושייתם הוי דלבטל ברובא ולחייב כולם במעשר. וא"כ בזה אנו רוצים להשתמש בהמיעוט כמו הרוב ולהיות גם הוא נכנס בחשבון, והרי ידענו דיש כאן אחד שהוא פטור א"כ בזה נהי דהתורה אמרה דמ"מ בטל הוא ברוב מ"מ בזה כ"א נקרא רק עשירי ספק כיון דידענו דיש כאן אחד דהוי להיפוך. ויובן יותר דדברי השט"מ יהיו נצמחין מדברי הש"ס בבכורות דאמר שם דטומאת משא כמאן דאיתא דמיא, והיינו מכח דבאכילה אפשר לומר בכל חד שאני אומר שזה היתר הוא וזה הוא ההיתר אבל במה דהוי ביחד לא בטלה דלא שייך בזה ביטול, וא"כ ה"נ לענין מעשר כיון דבעינן שיהי' עשירי קודש והוי שם המצטרף וא"כ הוי השימוש ביחד ולא מהני ביטול, רק בזה לבד עדיין לא הונח דהרי התוס' כתבו שם בזה דהוי רק מדרבנן והרי התוס' לא ניחא להו שם לומר דפטור מדרבנן כדמוכח שם מדבריהם ולכך תירץ הש"מ כך דעכ"פ נהי דמן התורה בטל ברוב אף דהוי ביחד מ"מ ודאי לא הוי רק ספק ולכך ממילא החמירו חז"ל שלא לבטל כלל, אבל היכי דלא הוי ביחד דהוי מן התורה כודאי ממש לכך גם חז"ל לא החמירו בזה, ובזה אזלו כל ההערות שיש להעיר על הש"מ הנ"ל דהוא לא אמר רק היכי דהוי ביחד השימוש והרי ידענו דיש בזה מיעוט להיפוך, בזה מן התורה נחשב רק ספק ולא עשירי ודאי ומדרבנן כה"ג לא בטל כלל,. אבל היכי דאין השימוש ביחד אז הוי מן התורה כודאי ממש. ונקוט כלל זה בידך כי הוא עיקר גדול וכונה נכונה בדברי המשל"מ הנ"ל, ודו"ק היטב זו"ז אין להאריך. דברי ידידו הטרוד וכו':