טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רמה
להחריף מו"ה ליבוש טלימק.
הנה ע"ד שאלתו אשיבהו בקצרה ואתן לך כלל אחד ויתישב הכל, דכונת הפוסקים כך הוא דהיכי דהוכר האיסור פ"א בפ"ע וחל עליו שם איסור בפ"ע בזה נתנו לו חכמים דין חשיבות שלא יהי' נפקע איסורו ע"י ביטול אבל היכי דלא הוכר האיסור בפ"ע מעולם רק כשבא האיסור הוי תיכף בתערובת א"כ תיכף נתבטל מתחלה לענין שלא יחול עליו שם איסור מעולם בזה מהני הביטול אפילו בדבר חשוב שלא יחול עליו איסור מעיקרא. ולפי זה כיון דבהוכר האיסור מעיקרא תליא מלתא, הנה זה קיי"ל כל היכי דאפשר להפריד האיסור הוי כניכר האיסור ומכ"ש היכא דהוי אפשר להכיר האיסור מתחלה הוי כהוכר, וא"כ ה"נ מה בכך דהתערובת של התרנגולת הוי בנוצתה עכ"פ הטרפות הי' אפשר להכיר מתחלה אם היה מדקדק היטב, וכיון דהיה אפשר להכירו בשום פעם הוי כהוכר האיסור והוי חל עליו שם איסור בפ"ע שוב אינו בטל אם השתא ניטל הנוצה, דלענין ביטול בידיעה תליא מלתא, וכל דלא נודע עד עתה בתר השתא אזלינן אבל לענין הכרת האיסור לאו בידיעה תליא מלתא רק בהכרה וכל דהוכר מתחלה או שהיה אפשר להכירו הוי כהוכר ואח"כ נתערב, ובזה לא קשה ממה שהרגיש מפרשה מתה שכתב הרשב"א דאסורין מכח דבריה אינה בטלה והרי הוי חלות האיסור בתערובת דשם בתחלה הי' ניכר התולעת אם הי' בודק תחלה הי' רואה את התולעת והוי איסורו ידוע בתחלה אם יפרוש יהי' אסור הוי זה הכרת האיסור מתחלה, והם לא מיירי רק היכי דכולם היו שוין במראה והיו כולם היתר ואח"כ נתחדש איזה טרפות באחד ומעולם לא הי' אפשר להכיר מי הטרפה אז נחשב נולד בתערובת ואינו דבר חשוב וז"ב וקצרתי בזה. דברי ידידו וכו':