טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רלט
להרב מו"ה ישראל נתן אב"ד דק"ק פוסטין.
ע"ד שאלתו באחד ששחט עשרים כבשים ובדק בסימנין וראה בי"ח שנחתכו כל שני הסימנין ובאחד ראה שלא נשחט הרוב ועשה בו סימן, ועל אחד אמר שעדיין צריך לבדקו אם יש רוב או לא, ואח"כ הופשטו ונפתחו והסירו הבני מעיים וקרעו את הקיבה המחוברת לוושט, ואח"כ בא לבדוק את הספק ולא מצאו כי מצא כל הי"ח שחוטים כל שני הסימנים, ואח"כ בדק הריאות ונמצאו י"א טרפות ושמנה כשרות עכ"ל השאלה:
תשובה נראה לי להקל בזה, והנה מה שלא התיר רו"מ מכח דהתערובת היו בעודם בעורם שבטל לכ"ע, בזה היטב עשה. וכמ"ש בחיבורי טו"ט ח"א, ובכמה דוכתי דכיון שהי' אפשר להכיר האיסור ע"י בדיקה לא נחשב זה תערובת, ואימת נעשה זה התערובת שלא ניכר רק אחר ההפשט ואז הוי דינו ככבש שלם שהביא המחבר ב' דיעות בזה, מיהו לדינא נראה דמותר מתרי טעמי אחד דהוי ס"ס שמא נשחטו רובן, ואת"ל לא נשחטו רובן דלמא הוא בין הטרפות. ורו"מ דימה זה לספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת ובאמת ז"א דספק אחד בתערובת היינו אם אנו רוצין להתיר התערובת לומר שמא זו אינה טרפה וזה הוי ב' גופין בזה לא הוי ס"ס, אבל כאן אין אנו דנין להתיר התערובת, רק אדרבא לומר שמא הטרפה אינו כאן והוי הס"ס רק בגוף הטרפה לומר שמא אינה טרפה ואת"ל טרפה שמא אינה כאן תהי' איך שתהיה. ועוד יש לומר דכאן הוי חזקה דהשתא, כאן נמצא כאן הי', ולילך בתר מציאותן כמו דהשתא מצא דנחתכו כל הסימנים כן הי' מעיקרא, ואף דאיכא חזקת אינה זבוחה כנגדה מ"מ חזקה על השוחט דשחט כהוגן הוי חזקה להיפוך, ובפרט דכל ספק בשחיטה דהוי בחזקת איסור קשה כיון דעכ"פ התחיל בה מעשה השחיטה, א"כ אתרע חזקת אינה זבוחה, ומ"ש ממ"ש התוס' בגיטין דף כ"ח בספק קרוב לו ספק קרוב לה דאתרע חזקת אשת איש כיון דהתחיל לזרוק לה הגט, א"כ ה"נ התחיל בה מעשה השחיטה, וצריך לחלק התם בקרוב לו או לה לא תליא במלתא דמעשה רק ממילא היכן הגיע לכך איתרע החזקה, אבל במעשה השחיטה דתליא במעשה אדם הוי חזקה דלא נעשה בה מעשה המכשיר, וא"כ כיון דעיקר חזקת אינה זבוחה הוי מכח חזקה דלא נעשה בה מעשה המכשיר, תינח אם נפל ספק מעלמא דאינה ביד השוחט, אבל בספק אם שחט רובו כיון דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין הן ועושין כהוגן הוי חזקה להיפוך, והן אמת לומר בזה לילך בתר שעת מציאותן יש לדחות דבשלמא אם הי' השוחט אומר דצריך לבדוק אם נשחטו לגמרי או לא הוי שייך דנלך בתר שעת מציאותן שראינו דנחתכו לגמרי, אבל השוחט אמר שצריך לבדוק אם נשחטו רובן משמע דעכ"פ זה ברור לו דלא נשחטו לגמרי, וא"כ השתא דנשחטו לגמרי בע"כ הוי אח"כ, אך א"כ בזה נפלנו ברבוותא אם ע"א נאמן נגד החזקה או לא עיין בש"ך יו"ד סי' קכ"ז, וא"כ הוי נמי ס"ס דלמא אין ע"א נאמן נגד החזקה ואת"ל דנאמן שמא נשחטו רובן, מיהו בלא"ה נראה לי עוד היתר, דזה ידוע דתולין במצוי אפילו להקל וא"כ בשלמא אם נשחטו רובן תחלה אז זה המיעוט יתכן שיהיה נתלש בלקיחת הקיבה, גם כיון דהוי רק מיעוטא יתכן שלא יהי' ניכר בין חתך בסכין לקריעה, אבל אם הי' נשאר מחצה שלם אז לא הוי נקרע בלקיחת הקיבה כיון דהוי חיבור חזק ואם הי' נקרע הי' ניכר בין קרע החצי לחתך חציו השני הנעשה ע"י השוחט, ואם אינו ניכר מוכח דנשחטו רובן ותולין במצוי. לכך מכל הלין טעמי נראה דכשרים הכבשים הכשרים בלי חשש ופקפוק כלל. ידידו וכו':