טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רלו
להרב מו"ה יחיאל איכל מו"צ בק"ק סאדיגערא.
הנה ע"ד שאלתו וז"ל עוד אבקש פני הד"ג נ"י שיאיר עיני במה שאני נבוך זה כמה אודות השו"ב שלוקחים רגל א' בטבת ושבט, ומנהגם להשליך אחד ולבשל הנותרים וכאשר יתוודע להם אח"כ טרפה באווזות אין עושין שאלה כלל על הכלים וכו'. ולי הדבר תמוה דהא הטעם שנפל אחד מהם מהני הוא רק משום דאזיל החומר בדבר החשוב וחזר לדין תורה שנתבטל ברוב, וא"כ לפמ"ש הש"ך ביו"ד סי' ק"ט שקודם שנודע התערובת אין לו ביטול מן התורה ומה"ט כתב הנו"ב מה"ק סי' ל"ג דאם נמלח עם אחרים קודם שנודע התערובת נאסרו האחרים, א"כ בכה"ג כאן שנתבשלו קודם שנודע התערובת נאסרה הקדרה וכלי סעודה וכו'. והנה מה שזכר רו"מ בלשונו דבר חשוב זה אינו דלאו בשביל דין דבר חשוב הם משליכין אחד, דאם מפני דבר חשוב, הרי הוי בעינן שיהי' נופל מאליו ולא שיפילו אדם בידים, רק באמת רגלים של אווז שלא נחרכו עדיין מעורן אינן דבר חשוב ובטלין ברוב כמ"ש ביו"ד סי' ק"א רק כיון שמפורש ברמ"א סי' ק"ט ביבש ביבש שנתבטל יש להשליך אחד משליכין אחד לחומרא בעלמא, מיהו לו יהא כן, יפה העיר דלא שייך לומר יבש ביבש בטל ברוב כיון דהוי קודם שנודע התערובת ואחר שנודע כבר נתבשלו, אך ללמד זכות על מנהגם נראה לי דהש"ך לא מיירי רק בנדון דשם דקודם שנודע לא עלה על דעת אדם אולי יהיה בזה טרפה, ולא עלה על דעתו הביטול, ומכ"ש דלא עשה מעשה לרמז הביטול, בזה בלי ידיעת אדם אינו בטל, אבל בזה דגם קודם ידיעת הטרפה עלה על דעתו שמא יהי' בהם טרפה, ומכוין אם יהיה בהם טרפה שיתבטל ברוב ולכך משליך כדין יבש ביבש, וכיון דעלה בדעתו אם יהי' טרפה יתבטל הוי בזה כידיעה. ועיין סמך לזה במס' כריתות דף י"ח ע"ב ובדף י"ט ע"א דאיכא תנאים דס"ל דספק ידיעה מחלקת לחטאות כודאי ידיעה, א"כ נהי דהתם לא קיי"ל כן, כאן יש לומר כן לכ"ע דספק ידיעה מהני הביטול, דבשלמא התם דכתיב או הודע אליו חטאתו בעינן שידע גוף המעשה, לכך ס"ל דספק ידיעה אינו כידיעה, אבל כאן לא בעינן ידיעת המעשה, רק ידיעה שיתכוין לבטל, בזה כל שמכוין מכח ספק שיתבטל רגל הטרפה מהני להיות בטל, ובזה הוי ספק ידיעה ככל ידיעה. וגם יש לומר בזה כיון דשכיח הוא להיות טרפה בכמה כשרות ומצוי הוא, נחשב אפילו כודאי ידיעה ובטל. והנה ודאי יש שם ב' שוחטים או ג' אם מתערבין הרגלים יחד ולא נודע באיזה חלק הוי רגל הטרפה אם אצל שוחט זה או זה, א"כ הוי כעין ס"ס שמא כדעת הב"ח והסוברים דאף בלא נודע נתבטל ואת"ל כדעת הש"ך דלמא הוי הטרפה אצל השני והוי ס"ס להקל. כן נראה לפע"ד בעזה"י ללמד זכות על מנהגם. ידידו וכו':