אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה ריד

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה ריד

תשובה ריג

להרב מו"ה דוב בעריש סג"ל אב"ד דק"ק יאנוב.

ע"ד שאלתו וז"ל במעיין שנפל לתוכו דבר טמא ונטבע שם בהמעיין ונשתהא שם יותר ממעל"ע, ולא היה ששים במים של המעיין נגד הדבר טמא וכמה ב"א שאבו מן המים ההוא ובשלו בו תבשילין, וגם אפו לחם מן המים. עכ"ל שאלתו. והנה דעת רו"מ להיתר מכח דעת המתירין במעיין אף לאדם לטבול בכ"ש מכח דארעא חלחולי מחלחל, וא"כ אם מועיל הצירוף לטבול בו אדם מהני לבטל בששים ג"כ, ואפי' להמחמירין שם היינו רק לטבול דבעינן שיהיו ארבעים סאה ביחד אבל לבטל בסמ"ך לא בעינן ביחד עכת"ד. והנה דימה ב' ענינים נפרדים, ובאמת הוא להיפוך דודאי אינו מצטרף. דבשלמא התם דהעיקר תלוי בגוף הדבר שיהיו ארבעים סאה ביחד, אז בגוף הדבר כיון דחלחולי. מחלחל הוי צירוף אבל לענין ביטול בסמ"ך בזה אינו תלוי בגוף הדבר רק בביטול טעם שהטעם יתפשט בכל החתיכה, ובזה בעינן שיהיה כל החתיכה חם, דאם מקצתו צונן אינו מתפשט בו הטעם וכמפורש בש"ע סי' ס"ט ועיי"ן וסי' ק"ה דבחתיכה שחציה בתוך הציר וחציה חוץ לציר זה מה שהוי חוץ לציר אינו נאסר מכח הכבישה ובע"כ מכח דבאוכל לא אמרינן חם מקצתו חם כולו וה"ה בכלי חרס לא אמרינן חם מקצתו חם כולו וא"כ אין הטעם מה שבתוך הכבישה מתפשט למה שחוץ לכבישה, א"כ ה"נ מה בכך דהוי גוף אחד מ"מ כיון דאינו ביחד ממש והארץ מפסיק נהי דזה שנכבש בו יום שלם הוי חם והוי כבוש מ"מ זה דהוי במקום אחר אינו חם, ואף באוכל דהוי גוף אחד ממש ויבש לא אמרינן חם מקצתו חם כולו מכ"ש בדבר לח צונן ומים דרכן להתקרר דלא אמרינן בזה חם מקצתו חם כולו, ואינו דומה לכבוש בכלי אחד במים רבים, דהתם ליכא דבר המפסיק כלל וליכא דבר המקרר אבל כאן דהקרקע מפסיק ואיכא דפנות המקררות וגם הולך דרך הקרקע, והרי אפילו בנזחל ע"ג כירה כתב הש"ך דהכירה מקרר ואין לו דין ערוי מכ"ש בקרקע כהנ"ל דהוי רק מכח חלחולי מחלחל דהקרקע המפסיק מקרר אותו ואין כח בהטעם להתפשט מן החם אל הצונן. ואדרבא הרי דעת כמה דאף להטביל לא הוי חבור, א"כ אף המתירין היינו רק לענין חבור הגוף, אבל לא לומר ביה חם מקצתו חם כולו להיות הטעם מתפשט בכל המים רק הטעם נשאר במעט המים שהוי כבוש בו בלי הפסק קרקע וז"ב לפע"ד. אך מ"מ באמת מותר מטעם אחר מ"ש זה כמה שנים בחבורי כמה פעמים לענין חמץ בבאר די"ל כיון דבא מן המעיין א"כ כל פעם מושך מן המעיין מים בצונן א"כ מקררין המים החדשים את שהיו מכבר, והרי אפי' בכבוש בכלי אם הוסיפו בתוך מעת לעת מים צוננין לא הוי ליה כבוש וא"כ בזה נמי כיון דבתוך מעל"ע באו מים חדשים מן המעיין, ובפרט ע"י השאיבה נתוסף כל פעם מים חדשים אין לו דין כבוש כלל וזה היתר נכון לפענ"ד ויכול להורות היתר בזה. ויותר אין להאריך בזה מחמת טרדה. דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה