אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה ריג

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה ריג

תשובה ריב

לק"ק הוסאטין להרבני המופלג מו"ה מנחם מענדיל נ"י.

הנה ע"ד שאלתו וז"ל הא דקיי"ל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא אזלינן בתר רובא אם לא אזלינן ג"כ בתר חזקה וקרוב, כיון דרוב עדיף משניהם, או דלמא כיון דקבוע חידוש הוא אין לך בו אלא חידושו וכו'. הנה אתה הארכת בזה ואני כמעט לא עיינתי בפלפולך כלל כי אני מוטרד מאוד וגם אין דרכי להשיב על פלפול אפילו בימים הראשונים ומה גם עתה לעת זקנתי וחלש כחי גם רבו הטרדות, והנה לא הייתי משיב לך כלל אך היות דשלח לי על הוצאות הב"ד ופן ידמה שנתתי עיני בממונו מוכרח אני להשיבו ושוב אי אפשר לבוא בידים ריקנים לזה אכתוב לו פלפלת כל שהוא. הנה בגוף הספק זה כבר הרגיש בו הכו"פ בסי' ק"י ס"ק זיין והפמ"ג בש"ד ס"ק י"ד מביאו אך תמוה לי איך במחכ"ת נעלם מהם דברי התוס' בב"ב פ"ב בסוגיא דניפול שהקשו שם למה אינו מוכיח הש"ס דרוב וקרוב הולכין אחר הרוב מט' חניות וכו' ובנמצא הלך אחר הרוב, ומשמע אפילו נמצא סמוך למקום הנבלה ייע"ש, וא"כ לפי דבריהם דסיפא דנמצא מיירי בכל ענין אפילו נמצא סמוך לחניות הטרפה א"כ ממילא ברישא בלקח מאחת מהם ואינו יודע מאיזה מהם לקח מיירי נמי בכל ענין אפילו נמצא עומד סמוך להכשרה כעין הספק של הכו"פ א"כ מוכח דדין קבוע שייך גם בקרוב, וגם מסיפא גופא דתנא ובנמצא הלך אחר הרוב ולא תנא ובנמצא מותר מוכח דקמ"ל להיפוך דאם הוי רוב נבלות אסורה ומיירי אפילו בנמצא סמוך לכשרה וטעמא דנמצא הא בלקח לא היינו הולכין אחר הרוב אף דהוי סמוך לאחד מהם ומוכח דגם בקרוב מהני קבוע, ולא מבעיא לתירוץ קמא של התוס' שם דט' חניות הוי קורבא דמוכח ודאי דהוי ראיה מדברי התוס', אפי' גם לפי תירוץ שני דהוי קורבה דלא מוכח נמי הוי ראיה, כיון דעכ"פ מוכח דבקורבא דלא מוכח מהני סברת קבוע והרי התוס' לקמן גבי מצאו בין ב' שובכין כתבו דזה הוי קורבא דלא מוכח יע"ש, ואעפ"כ מוכיח הש"ס מזה דקרוב עדיף, א"כ מוכח דאף בקורבה דלא מוכח מהני עכ"פ אף לדידן בליכא רוב. הרי מוכח דקורבא דלא מוכח נמי הוי לו דין קרוב, ואעפ"כ מוכח מט' חניות דקבוע מבטל הקורבה, א"כ מוכח דלא אמרינן אין לך בו אלא חידושו רק נלמוד מכ"ש מרוב א"כ ה"ה נמי קורבא דמוכח לדידן דקיי"ל רוב עדיף מקורבא דמוכח גם זה דקבוע מבטל הקורבא. והנה בזה י"ל על נכון בעזה"י מה שהקשו התוס' שם גבי מצאו בין ב' שובכין דאיך הוי ס"ד דמיירי בנפישי א"כ איך תנא מחצה על מחצה יחלוקו, ונדחקו דהוי מצי למימר ולטעמיך. ולפי הנ"ל יהי' א"ש. דהנה יש לומר דבאמת קנים הללו יש להם דין קבוע כי אף דאמרינן בנזיר דף י"ב דקן הוי מידי דנייד ולא הוי קבוע, היינו באינו מדדה אבל כאן כיון דמוקי לה במדדין, וכל המדדה אילו מדדה יותר מחמשים אמה, גם כל מה דהדר וחזי לקיניה מדדה, ואם לאו אינו מדדה, א"כ דומה לאשה דאמרינן בנזיר שם דהוי קבוע מכח דהדרא לניחותא ייע"ש והבן, א"כ הוי סוגיות הש"ס כך, דהוי ס"ד בנפישי רק אם לא הוי קרוב אז כיון דהוי קבוע הוי כמע"מ, אך כיון דהוי קרוב וא"כ אם קרוב עדיף מרוב ודאי בטל הקביעות וכיון דבטל הקביעות בטל נמי לגבי הרוב ושפיר פריך לילך בתר רובא דאיכא אחריני דנפישי אבל במחצה על מחצה דליכא קרוב שוב לא מהני אף דהוי חדא רובא כיון דהוי קבוע. וגם א"צ לומר דהקרוב מבטל הקביעות לגבי הרוב דבלא"ה א"ש דזה עצמו הוכחת הש"ס דלמה קרוב לזה שלו הרי איכא אחרות דנפישי, מהו אמרת דהוי קבוע א"כ מזה עצמו מוכח דקרוב עדיף, ולכך נהי דהקבוע מבטל הרוב מ"מ את הקרוב אינו מבטל דקרוב עדיף, אבל אם רוב עדיף א"כ אם קבוע מבטל הרוב מכ"ש הקרוב א"כ ממ"נ אם יש להם דין קבוע א"כ למה אזלינן בתר קרוב בע"כ דקרוב עדיף. ואם אין להם דין קבוע א"כ נלך בתר רוב וממ"נ זה מוכח דקרוב עדיף מרוב אבל ממחצה על מחצה לא קשה די"ל דיש להם דין קבוע, ולכך לא מהני רוב, וא"כ ממילא מוכח לדידן דרוב עדיף אז כיון דקבוע מבטל הרוב מכ"ש הקרוב ומכ"ש החזקה, הנה את זה עלה ברעיוני לפום רהיטא כדי שלא להשיבו בידים ריקנים ויותר אין פנאי להאריך, דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה