אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה רי

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה רי

תשובה רט

להרב מו"ה שמואל מ"צ דק"ק ליפיוואץ.

הנה ע"ד שאלתו בעיו"ט סוכות העבר נמצא ספק טרפה בדקין אחת ואמרו שהספק הוא על ג' בהמות שנתערבו זה בזה הדקין כולם ועדיין ב' בהמות במקולין שמעט נמכר מהם והכשרנו הכל מטעם ספק דרבנן ע"י גלגול דאחד בבית ואחד בעליה מצטרפין להפמ"ג וחוו"ד ולבו"ש וגם מטעם ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובת מתיר הש"ך בהפסד מרובה בלא נודע בנתים, וקם הרב ואסר מטעם דהפמ"ג בסי' ק"י שפ"ד ס"ק ל"ז חולק על הכו"פ בשם שט"מ וסובר דפריש הוי ודאי היתר מטעם דד' הנמכרין הוי ודאי היתר ונשארו הב' רק ס"ט חד בחד. עכ"ל שאלתו:

תשובה הנה מה שדחה הפמ"ג דברי הכו"פ אין נראה כלל דכמו דבמעשר לא נחשב ודאי ה"ה בכל התורה, דאם הי' בכל התורה כודאי ממילא הוי עשירי ודאי, ולמה לא יחשב בזה יותר מכל התורה, ובע"כ דבכל התורה הוי רק ספק, מיהו בלא"ה אין בדברי הכו"פ סמיכה לנדון כזה חדא דהרי התוס' שם בב"מ לא ס"ל כן ואיך נסמוך על זה לדינא על דברי היחיד, וגם בכמה דוכתי בש"ס משמע להיפוך, ואם כי בתשובתינו בכמה דוכתא ישבנו זה מ"מ אין לסמוך על זה לדינא, ועוד והוא העיקר השיטה מקובצת לא כתב רק בענין ביטול ברוב ושהוא כתב כן ליישב קושיות התוס' דלבטיל כ"א ברובא, בזה כיון דנצרף גם האיסור יחד ויהי' כולם מותרין, ביטול כזה הוי רק ספק רק דהתורה התירה כיון דאחד יש בו איסור ואם נאמר דבטל ברוב יהי' מותר גם האיסור והרי אתחזק איסורא וא"כ הוי נגד החזקה, ולכך ברוב נגד החזקה בזה ס"ל להשיטה מקובצת דהוי רק ספק, אבל בענין דפריש מרובא פריש דהאחרון נאסר באמת ואין היתר רק דפרוש. כלל זה דפריש מרובא פריש ודאי הוא מטעם ודאי, והנשארים הם בספק איסור תורה. מיהו יש להביא ראיה ברורה דגם בפריש מרובא הוי ספק ממ"ש ביומא דף פ"ד דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב כגון ט' נכרים וישראל אחד וכו' עד הא דפריש כולו הא דפריש מקצתייהו, ולכאורה אין טעם בדבר ממ"נ אם נלך בתר רובא בפ"נ גם בפרש מקצתייהו יהי' כן, ואם אין הולכין בפ"נ אחר הרוב גם פריש כולו יהי' כן, ובע"כ הכונה כך דבפירש מקצתייהו אין רוב זה ודאי רק ספק וממילא נהי דבכל התורה הוי ספק כזה לקולא בפ"נ הוי להיפוך כיון דודאי פ"נ דוחה שבת א"כ פ"נ עדיף משבת, וא"כ אזלינן בתר פ"נ ולגבי פ"נ הוי קולא להיפך לומר דהוי הרוב רק ספק ומפקחין אבל פירשו כולן אז הוי הרוב ודאי דלא הוי איקבע איסורא ולא נחשב כחזקה להיפוך כיון דניידי כולם אז הוי הרוב כודאי וממילא אין מחללין שבת וא"כ מוכח להדיא דבנשארו ב' במקום הקביעות לא נחשב הרוב כודאי והוי ס"ס ממש ולא כדעת הפמ"ג. גם יש לצרף דעת הב"ח שהביא הש"ך בסי' ק"ט ס"ק י"ב דס"ל דאפי' בשלן בב' קדרות קודם שנודע התערובת מותר, וא"כ ס"ל דהביטול א"צ ידיעה וממילא נתבטל א"כ ה"נ אף דלא נודע עד שפירש כבר נתבטלו ממילא קודם שנודע וקודם שפירש, ועוד ראי' יותר דאיך מתיר הב"ח בבשלן בב' קדרות קודם שנודע, יהי' מותר רק זה שלקח בראשונה מן התערובת דהוי פירש ושנים האחרונים או אחד הנשאר באחרונה יהי' אסור, ובע"כ דאף זה מצטרף להרוב לטעמא דידי' דלא בעינן ידיעה וכדאי הב"ח לסמוך עליו בהפ"מ וכבוד יו"ט, וגם מה שצידד רו"מ ע"פ החוו"ד דכתב בסי' ק"י דקודם שנולד הספק לא נחשב פירש והנה סוף דבר יפה הורה רו"מ להכשיר, וביתר שאלותיו לא אשיבנו כי איני בקו הבריאה רק הראשונה למען לא יהי' לו לבוז שח"ו האכיל טרפות חשתי ונתחזקתי להחיות את נפשו האומללה דברי ידידו וכו':

והנה אחר כתבי זה נראה לדבר עוד מזה מסוגיא דזבחים פרק כל התערובת דקאמר שם בדף ע"ג ע"ב אמר רבא השתא דאמור רבנן לא לקרבו גזרה שמא יבואו י' כהנים ויקרבו בב"א וכו' א"ל ההוא מרבנן לרבא אלא מעתה מגיסא אסורה וכו' ייע"ש בפרש"י, וא"כ מוכח להדיא דאף דחזר ונתערב יחד כבר הותרה ומוכח דלא הוי ספק דאם הוי ספק כשחזרו ונתערבו יחד ליתסרו. אך באמת זה אינו דמשם אין ראי'. ואדרבא משם ראי' להיפוך דהרי הוי ס"ד דרבא דאם חזרו ונתערבו אסורין ואם הוי ודאי למה יתסרו אם אח"כ נתערבו, ובע"כ דהוי ס"ל דהוי רק ספק, א"כ נהי דפריך אח"כ מגיסא אסורה היינו רק כיון דעכ"פ התורה התירה ספק כזה אין סברא שיחזור ויאסר, אבל מ"מ מודה להס"ד דהוי רק ספק ומנין לומר דהדר מסברא קמייתא לגמרי. לכך העיקר דהוי רק ספק מה דאמרינן כל דפריש כנלפע"ד נכון:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה