טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קצה
להרב מו"ה מאיר הלוי אבד"ק שטערוויץ.
הנה ידידי ע"ד שאלתו הנה אם כי אין ראשי עלי כי הדרך מטרידני אעפ"כ פניתי להשיבו על דבריו, והנה על פלפולו לא אשיב רק מה שנוגע לדינא. הנה מ"ש הל"ש בקיצור דינים סי' פ"ז דבפת שנאפה בחלב אם הוא פת מרובה אינו בטל דהוי גופו של איסור ופת מועט בטל, ורו"מ כתב דנראה לו להיפוך, הנה בפת מרובה אני מסכים עם רו"מ שאין דברי הל"ש נראין כלל, כי אם שמ"ש רו"מ עליו מדברי הש"ך בהל' בב"ח סי' פ"ז בעור הקיבה דבדרבנן לא אמרינן דהוי כגופו של איסור וכו', הנה זה יש לדחות דהרי הש"ך מביא בשם או"ה להיפוך דגם להיות כגופו של איסור הוי כבוש כמבושל, מיהו בלא"ה אין דבריו נראין כלל דאין הענינים דומין דנהי דהחלב לבד הי' מותר והפת לבדו הי' מותר וע"י חבורן נאסרו מ"מ עיקר איסורן הוי רק מכח החלב ולא מכח הפת ועיקר איסור הוי מכח דבו נבלע החלב אבל החלב אינו אסור משום דנבלע בפת, רק משום דע"י הפת אפשר לבוא לידי טעות בהחלב, וא"כ אין איסורן שוה, ואינו דומה לבב"ח והבו דלא לוסיף עלה, ועוד דנהי דכתב הפמ"ג דככרות של בעל הבית אינו בטל אף מדרבנן מ"מ יש לומר דזה הוי תרי דרבנן דהרי עיקר איסור הפת שמא יבא לאכלו בחלב או בבשר, והרי אפי' אם יעשה כן הוי רק דרבנן והוי תרי דרבנן. ונהי דגזרו בזה גזרה לגזרה ואסרו הפת, מ"מ מנ"ל להחמיר עליו בזה ליתן עליו דבר חשיבות דלא בטל מנין לנו לגבב חומרות כל כך בדרבנן לכן אין דברי הלבושי שרד נראין בזה. ולהיפוך מה שרצה לומר דבפת מועט וע"י התערובת נעשה מרובה לא בטל זה אינו נראה כלל, דודאי בטל ובטל לדידן דקיי"ל דהיתר בהיתר לא בטל, ומה שרצה רו"מ לדמותו לכלאים דאין שייך בזה החילוק שחלקו בין בב"ח לכלאים, תמה אני עליו מאוד מה ראה לומר כן דדוקא בב"ח וכלאים דכל חד בפ"ע שרי ותרווייהו ביחד אסירי, ולכן הם ענינים ממש זה כמו זה לכן לא שייך ביטול אבל בפת בחלב הנה הפת שיש בו החלב הוא הוי האיסור ואין היתר רק מכח זה דהוא מועט וליכא חשש טעות בזה הא אם הוי מרובה כיוצא בזה אסור והפת השני שאין בו חלב אפי' אם הוי מרובה נמי מותר ואין איסור רק מכח התערובת שנתערב בו פת בחלב, לכן בזה הוי בו מין באינו מינו רק איסור והיתר ובטל וחשיבות אין בו כיון דהוי בלוע ואינו מחמת עצמו. גם הוי תרי דרבנן ולכן נראה דבכל ענין בטל בזה דלא כדעת הל"ש ואין לגבב חומרות בדרבנן זו"ז אין להאריך. דברי ידידו הטרוד וכו':