אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קצד

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קצד

תשובה קצג

לק"ק ברעסטיצקע להחריף מו"ה יוסף חיים נ"י.

הנה ע"ד שאלתו וז"ל נשאלתי בקדרה עם חלב שתחב לתוכה כף של איסור ב"י ולא הי' בה סמ"ך נגדו ושוב אח"כ תחב לתוכו כף של בשר בן יומא ולא הי' בו סמ"ך ושכח ושפך החלב לתבשיל הנקרא בארשט ללבן הבארשט ולא הי' בו סמ"ך נגד החלב רק נגד שני הכפות והי' זה לצורך סעודת מצוה ולכבוד שבת עכ"ל שאלתו, והנה רו"מ האריך בזה ותוכן דבריו דתליא באשלי רברבי דלפי דעת הסוברים טעם כעיקר דאורייתא א"כ נאסרה החלב מתחלה מכח כף האיסור וכיון דכבר נאסר מקודם ולא הוי כל חד היתר בפני עצמו לא נעשה נבלה אח"כ מן התורה אפי' בב"ח כמ"ש הש"ך בסי' צ"ד וא"כ לא הוי נבלה רק מדרבנן ובלח בלח בהפ"מ סמכינן אמקילין בזה דלא אמרינן בשאר איסורין חנ"נ אבל להסוברים דטכ"ע דרבנן א"כ מן התורה החלב מותר קודם תחיבת כף הבשר ושוב נעשה נבלה מן התורה אח"כ ע"י בב"ח ובעינן סמ"ך נגד כולו עכת"ד. והנה אחר המחילה שגג בזה מאוד וטעה טעות גדול דהש"ך מיירי אם נאסר תחלה מכח בב"ח דאז כיון דבו אמרינן חנ"נ א"כ נעשה כולו איסור, בזה כתב הש"ך שפיר בסי' צ"ד וסי' ק"ג דשוב אח"כ לא אמרינן עוד חנ"נ כיון דכבר נאסר, אבל אם נאסר תחלה משאר איסורים א"כ ממ"נ אם אמרינן בשאר איסורים חנ"נ בלא"ה צריך סמ"ך נגד כולו מתחיבה ראשונה, ואם לא הוי חנ"נ בשאר איסורים א"כ שוב החלב היתר הוא בפ"ע, נהי דאסור באכילה מכח הבלוע שבו שיש בו איסור מ"מ הוא גופו היתר הוא מפאת עצמו, וא"כ אם נתערב בו אח"כ בשר החלב עצמו נעשה נבלה כיון דמפאת עצמו היתר הוא וא"כ ממ"נ בעינן סמ"ך נגד כולו או מפאת תחיבה ראשונה או משניה וז"ב ופשוט:

והנה מה שהביא רו"מ קושיא בשם הא"ח על קידושין בפתיחה להסוברים דטכ"ע דרבנן מה קאמר הש"ס בבכורות לראיה דחלב שרי מדאסרה התורה בב"ח ומה ראיה דלמא אצטריך לטעם חלב דהוי מותר באנפי' נפשה ובצירוף אסור ורו"מ פלפל בזה והוטב בעיני פלפולו אך אין דרכי להשיב על פלפול, ובעיקר קושית הא"ח הי' נראה דא"ש דהנה עיקר מה דס"ל להפוסקים דטב"ע דרבנן, היינו דמן התורה כיון דזה הוי רק טעם וזה עיקר בטל הטעם בהעיקר וכעין דאמרינן ריחא לאו מלתא הוא והוי הטעם להרי"ף וסייעתו מטעם ביטול, כן יש לומר בטעם להסוברים בטעם כעיקר לאו דאורייתא והוי מטעם ביטול, ולכך תינח באיסור והיתר אבל בב"ח דהוי היתר בהיתר והיתר בהיתר לא בטל לדעת כמה פוסקים לכך הוי בזה טעם כעיקר דאורייתא, ולכך תינח אם העיקר נמי מותר אז נהי דזה הוי מין באינו מינו מ"מ הוי כנגדו היתר בהיתר וזה משלים החסרון של מין באינו מינו וכמ"ש הר"ן בנדרים כה"ג, לכך ממילא לא בטל רק ביותר מסמ"ך בטל דלא הוי דרך בישול אבל בפחות מסמ"ך לא בטל דהוי היתר בהיתר ומשלים נגד חסרון מה דהוי מין באינו מינו, ואף דזה הוי רק טעם וזה גוף הדבר ממש וא"כ הוי החסרון בתרתי אחד מצד עצם הדבר דזה בשר וזה חלב, והשנית דזה גוש ממש וזה טעם, ומעלת ההיתר הוי רק חדא וחדא במקום תרתי לאו כלום הוא, מ"מ לענין זה מהני הך סברא דטעם כעיקר הוא וכיון דאם הוי עיקר בעיקר דלא שייך ביטול מכח דהוי היתר בהיתר, גם הטעם לא בטל דטעם כעיקר אמרינן אבל אם הוי אמרינן דהחלב אסור מן התורה וא"כ אם היה נתערב בעין חלב בבשר לא הוי נחשב היתר בהיתר רק איסור בהיתר, וא"כ נהי דהטעם הוי היתר בפ"ע מ"מ שוב בטל לי' ממ"נ אם אמרינן טעם כעיקר הרי העיקר אסור בלא"ה והוי איסור בהיתר ואם אמרינן דטעם אינו כעיקר הדר הוי לי' החסרון בתרתי דזה חלב וזה בשר וגם זה טעם וזה עיקר והמעלה הוי רק חדא דהוי היתר בהיתר וחדא במקום תרתי לאו כלום הוא והדר כיון דהו"ל רק טעם ואינו מינו מבטל בטל לי' כמו בשאר איסורין אף דהוי מין במינו כיון דזה אסור וזה מותר וזה טעם וזה עיקר בטל לי' אפי' בלי רוב וסמ"ך כן ה"נ במין באינו מינו ודו"ק היטב. ומה שהקשה ומבואר כן בתוספת חולין דף קי"ב דלמ"ל הטמאים לאסור רוטבן הרי בלא"ה טכ"ע דאורייתא נראה דלק"מ דהרי כמו דאמרינן בב"ח חנ"נ ובשאר איסורין מן התורה ודאי לא אמרינן חנ"נ א"כ י"ל דאצטריך הטמאים לאסור רוטבן להיות כל הרוטב כגוף האיסור כמו צירן וילקה על כזית מן הרוטב. זו"ז אין להאריך. דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה