טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קצג
להרבני מו"ה משה אהרן בן הרב מסקאלע.
הנה על מה שהאריך להתיר בנר שנפלה על הכלי ושהה קצת להיות די בהגעלה לפי דעת הסוברין דהולכין בכלי אחר רוב תשמישו אין נראה כלל, לא מבעיא לפי מ"ש בחבורי ה' פסח דאף המתירין לא אמרו אלא בסתם אם לא ידעינן אם נשתמש בו בחמין אבל בידעינן דנשתמש בו בחמין ודאי בעי הגעלה או ליבון ודאי ליתא להך דינא דידי', אף גם להסובר דאף בידוע נמי הוי כן מ"מ הרי אם נימא כן בע"כ מיירי אחר מעת לעת דבתוך מעל"ע ודאי אסור דטעמו להיכן אזל רק לאחר מעל"ע כיון דלא בעי הכשר רק מכח גזרה אטו בן יומא בזה יש לומר כיון דעכ"פ עושה הכשר ויש לו היכרא ולא אתי למטעי ואף הרואה שמכשירו יאמר ויתלה שהוא בעבור רוב תשמישו כדרכו, אבל אם הי' כשר לגמרי ונשתמש בו ע"י האור הצריך לבון אם נתיר להתירו אף אחר מעל"ע בהגעלה יטעה להתיר אפי' תוך מעל"ע וזה אסור מדינא, וא"כ אותה גזרה דגזרינן בכל נטל"פ אטו בן יומו שייך בהגעלה ג"כ ובזה יש לחוש לרואה ג"כ דשיולי שאיל למה מכשירין אותה, ובזה כיון דלא נטריף רק ע"י האור, יאמרו לו כן ויטעה להתיר אפי' תוך מעל"ע, ולכן בזה לכ"ע בעי לבון ואין לו דמיון זה לזה. והנה במה שהביא במכתבו קושית הפמ"ג וכתב שבמ"ע עצמו מבואר כן, הנה במק"ח על ה"פ מבואר כן. ומ"ש רו"מ דהמ"ע כתב הם אמרו והם אמרו, ותמה רו"מ מנ"ל כן נראה דלמד כן מן המשנה דסוף ע"ז דתנא שם את שדרכו להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן באור השפודין והאסכלאות מלבנן באור, ולכאורה הך פרטא למה לי כיון דכבר תנא ללבן ילבן ממילא נדע דבכל הכלים הוי כן. ובע"כ דקמ"ל דוקא הני דדרכן באור אבל בשאר כלים דאין דרכן באור אף דנשתמש דרך מקרה באור לא בעי לבון ואזלינן בתר רוב תשמישו וכן מורה לשון רש"י שם ד"ה השפוד שכתב תשמישו ע"י צלי ולא כתב שנשתמש בו צלי מוכח דבעינן דוקא תשמישו תדיר בכך. אבל באם הוי דרך מקרה לא בעי לבון. ויותר מזה אין להאריך: