טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קצב
להרב החריף מו"ה מאיר אבד"ק שטערוויץ.
הנה ע"ד שאלתו בנדון חצי רבע חיטין שנפל עליהם קדרה גדולה של חלב צוננת והתיר אחד אותם לגמרי, ורו"מ כתב עליו שלא ראה דברי הטור ושו"ע יו"ד סי' קל"ד ודברי המרדכי הובא במג"א סי' תס"ב דחיטין שנפלו עליהם חלב אסורין עם בשר ורו"מ כתב דאפי' עם חלב אסורין שמא יבא לאכלם עם בשר. הנה היטב אשר דיבר רו"מ והמורה הזה הורה כבן סורר ומורה. דאין לומר דהמרדכי מיירי לבשלם עם בשר דאז הוי ספק דאורייתא, דאין ידוע כמה בלעו ושמא אין בו ששים נגד החלב אחר הטחינה. אבל כאן לעשות פת דהוי אכילתו בבשר רק בצונן דאינו אסור בב"ח רק מדרבנן, ואולי לא בלעו הרבה רק מעט ויש בו ששים והוי ספק דרבנן, זה אינו דסתם יינם נמי הוי רק דרבנן ומפורש שם דאסורין ולא אמרינן דהוי ספיקא דרבנן. גם מוכח שם דאסור אפילו למוכרן לנכרים שמא יחזור וימכרם לישראל, ומוכח דגזרו בזה אף גזירה לגזרה ותרי דרבנן וכמ"ש הש"ך בסוף סי' נ"ז דכל היכא דליכא פלוגתא דרבוותא גזרו בזה אפי' בדרבנן ואף בתרי ספיקי א"כ ה"נ גזרינן שמא יבא לאכלם עם בשר ולכן אסורים אף בחלב. והיתר הכו"פ לחלק לכמה בעלי בתים לא שמיעא לי ולא סבירא לי. דאין כל העולם נוהגין כוותי' בזה. ובחידושינו מכבר כתבתי לדחות דבריו וכעת קשה לבקש מקומו. והנה מ"ש המרדכי דאסור לאוכלם עם בשר כתב רו"מ דעיקר איסורו נקט ויתכן לומר כן. ולפענ"ד נראה לומר יותר דהכוונה, דלכאורה הי' אפשר לומר דמותר לערבן עם חטין אחרים שיהי' בודאי סמ"ך נגד החלב או נגד כל החיטין ואז היה מותר לטחון. אך יש לומר דהרי הצמח צדק הובא במג"א סי' תמ"ז אוסר ביין לשום בו חלב חטה דהוי כמבשל איסור לכתחלה, והמג"א כתב דאין בזה מבטל איסור לכתחלה דאין כוונתו לבטל. א"כ תינח התם דהוי התערובת כדי לתקן היין, אבל בזה דהתערובת הוי רק כדי לבטל הוי מבטל איסור לכתחלה אבל יש לומר תינח לאכלו עם בשר, אבל אם אנו אוסרין עם בשר אפי' ע"י ביטול אז שוב מותר לערבו בסמ"ך עכ"פ כדי לאכלו בחלב דבזה לא הוי מבטל איסור לכתחלה, דלחלב אין בו איסור והוי כמו התם קודם פסח וכדומה, רק דהוי החשש שמא יטעה לאכלו עם בשר ולענין חשש טעות בלבד בזה אין בו חשש דאף אם יאכל בבשר הרי כבר נתבטל בסמ"ך, רק דלעשות עבור כוונה זו אסור דהוי מבטל איסור לכתחלה, אבל אם אנו אוסרין בבשר, בחלב לבד מותר לערבו דגזרה ליכא כיון דבאמת אין כאן איסור, וזה הוי כונת המרדכי דבבשר אסורין לגמרי אפי' ע"י ביטול בסמ"ך, אבל בלא בשר מותרין ע"י ביטול. אבל בלי ביטול אפי' בעין ובחלב אסורין וזה נכון ודו"ק היטב ויפה הורה רו"מ. וחכם א' אמר די"ל כונת המרדכי דלחלב אפשר לשנות צורת הפת וזה הנכון. והנה המורה הזה כבר הכרתיו מאז ועתה ביותר שאינו יודע בין ימינו לשמאלו ולכן אני אומר שח"ו לו להורות וכל הוראותיו כחתיכת נבלה. ואף ששמו יוסף אל יוסף להורות, וכל מי שנוגע יראת ה' בלבו אל יסמוך על הוראותיו אפי' כביעתא בכותחא כי מכירו הייתי לשעבר ועתה ביותר וכל הסומך עליו עתיד ליתן את הדין ועלינו יערה רוח הבורא: