אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קצ

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קצ

תשובה קפט

לק"ק לויצקא להרב החריף מו"ה יצחק משה העליר נ"י.

ע"ד אשר שאל בצנון שחתכו בסכין של איסור דק דק דנעשה כולו נבלה אם יש להקל באב"י מכח דחנ"נ בשאר איסורין דרבנן והרי יש דיעה דלא הוי ד"ח רק קורט של חלתית. והיכי שיש עוד צד להקל מצטרפין גם זה דלא הוי ד"ח רק קורט של חלתית ורוצה לפרש דברי הרמ"א דוקא בב"י. והנה דבריו לא נהירין דא"כ תיקשי ליה אפי' בב"י הרי הוי בצונן רק דוחקא דסכינא וד"ח בולע אפי' בצונן ופולט, אבל אם נסמוך על הך דיעה דלא הוי ד"ח רק קורט של חלתית וחנ"נ נמי דרבנן א"כ למה יצטרך ס' נגד כל הצנון אף בב"י וזה מפורש ברמ"א להיפוך גם עיין בט"ז וש"ך שהסכימו שניהם לדבר אחד דבבישול צריך ס' גם נגד מקום הנטילה דנעשה נבלה, והלבוש והמהרמ"ל מחמירין יותר דכל הצנון נעשה נבלה, ולמה הוי כן ולמה לא נסמוך על דעת מהר"מ בטור, והרי הט"ז כתב שממנו מקור דבר זה דהיכי דיש עוד צד להקל סמכינן על המהר"מ בטור. והטעם נראה לי חדא דאין כל הדיעות שוין וחנ"נ רוב הפוסקים ס"ל כן וקיי"ל כן להלכה ועוד והוא עיקר בעיני דלא כתב כן הט"ז רק בצנון שקונין מן הנכרים דנולדו לנו ב' הספקות יחד שמא לא נחתכו אין של איסור ושמא אינו ד"ח אבל הכא תיכף שחתך הצנון אאא נולד לנו הספק אם הוי ד"ח ונאסר ונגד ספק אחד מחמירין דהוי ד"ח א"כ כבר נאסר ושוב נעשה כגופו של איסור וכשנולד אח"כ ספק שני לענין חנ"נ מחמירין ג"כ, דלא נחשב ס"ס כיון דלא נולדו יחד, ועוד דאין הספקות על חתיכה אחת דהספק שמא הוי ד"ח או לא הוי לענין גוף מקום הנטילה ולגבי מקום הנטילה הוי רק ספק אחד, והספק השני הוי רק לענין המותר אם בעינן בו ס' נגד כולו או לא והוי כספקות בשני גופין ושני ענינים, אם כי אינו דומה ממש להתם מ"מ יש לומר בכה"ג לא סמכינן על המהר"ם וזה ברור לדעתי:

וע"ד אשר שאל באשה שלקחה כף בשר בן יומא אחר שעברה לילה אחת ותחבה אותו לתבשיל חלב וידעינן הבליעה של חלב כמה היא לערך חצי זית ובבוקר שבה ולקחה הכף והגיסה בו תבשיל שיש בו ג"כ שומן בהמה ערך חצי זית ואח"כ תחבה הכף הנזכר לתבשיל שיש בו בשר מעט מטוגן עם בצלים כנהוג ולא היה ששים נגד כל מה שהיה בלוע בכף דכך הדין דכל הבלוע נעשה איסור, אך נגד חצי זית חלב וחצי זית שומן היה ס' והיה רק הפסד מעט, והורה רו"מ להיתר וכו'. הנה לדעתי לא טב הורה, ואם הי' בא לפני לא הייתי מתיר בזה לעולם. כי מה שסמך רו"מ על הסוברים דכל שיש לו הגעלה בהפ"מ אמרינן דאף הבליעה לא נעשה נבלה כמ"ש הש"ך סי' צ"ח ס"ק כ"א ואף בב"ח הוי כן כמ"ש שם הפמ"ג בש"ד, וכיון שמותר כך בהפ"מ שוב כיון דיש דיעה דלינה פוגמת מותר אפי' בלי הפסד מרובה, והנה כבר ראה רו"מ בעצמו הסתירה לזה דבזה יש לחוש דלמא פלט הכף החלב לשומן בהמה ונעשה נבלה וחזר ונבלע בכף. ואני אבאר דבריו דמש"ך אין ראיה דמיירי שהי' ששים נגד החלב שבכף ואם היה פולט הי' כולו מותר רק דחיישינן שמא לא פלט ובלע בשר, בזה שוב הוי בלוע ולא נ"נ ומותר ממ"נ אבל בזה יש לחוש שמא פלט הכף תחלה וחזר ובלע. ומ"ש רו"מ דאכתי כיון דספק הוא הוי לי' ס"ס. זה אינו דבכה"ג שוב הו"ל ס"ס לאיסורא דלמא בלוע בכלי נ"נ ואת"ל לא נעשה נבלה דלמא פלט תחלה, ומה דסמך עוד על הש"ך בסי' צ"ד שכתב כיון דכבר נעשה נבלה בב"ח הוי לי' כשאר איסורין, הנה זה אינו ענין לכאן דהש"ך מיירי דמתחלה נעשה איסור בב"ח ואח"כ הוי בלוע חדש אזי"ל כן אבל כאן יש לחוש דהכף פלט כל בליעתו עם החצי זית חלב לתוך חצי זית שומן וא"כ בפעם א' נעשה כולו נבלה דהיכי דהוי ההיתר עם הבב"ח מודה הש"ך דכולו נעשה נבלה, ואח"כ חזר הכף ובלע כל פליטתו עם כזית בב"ח. לכך אין להקל בזה כלל בב"ח דהוי ספקא דאורייתא, גם בלא"ה משמע דעת הש"ך בסוף סי' ק"ג דלא סמכינן אלינת לילה פוגמת רק לאחר שנעשה איסור אבל אם עברה לילה בין חלב לבשר לא סמכינן אלינת לילה פוגמת ועיי"ש, לכך אין דין זה נראה לי ובפרט בהפסד מועט. זו"ז אין להאריך מחמת טרדה, ידידווכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה