אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קפט

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קפט

תשובה קפח

לק"ק הרומליב להחריף מו"ה מאיר באך נ"י.

ע"ד אשר שאל מה דעתי במבשל חלב בצרי בחלב אם מותר בהנאה כדעת הרמב"ם שהביא הדגול מרבבה או אסור בהנאה. הנה מה כחי להכריע אך אעפ"כ היות כי בא לידי א"א להוציאו חלק, והנה בהיותי בזה תמיה לי על הש"ס דחולין דף קי"ד דפריך שם מברייתא דמבשל פגול נותר וטמא בחלב חייב. ומשני ההוא כמאן דאית לי' איסור חל על איסור וקשה לי למה הוצרך להקשות מהך ברייתא טפי הוי לי' להקשות מהך ברייתא המובא בפסחים מ"ז וביצה י"ג ומכות כ"א במבשל ג"הנ בחלב דלוקה חמש ומוכח דחייב משום מבשל בב"ח ואוכל בב"ח וכדמפרש שם ר"ח ג' על בשולו וב' על אכילתו, ואין לומר דמאי אולמא דהך מהך ז"א דהרי מריש הוי קשיא לי על הש"ס מאי פריך שם ממבשל פגול וכו' נימא דמיירי על בשולו ולא על אכילתו ושוב ראיתי במהרש"א שם שהקשה כן ותירץ דפריך לל"ק דס"ל דגם על בשולו לא לקי, וא"כ קשה טובא למה לי' להקשות מהך ברייתא דלא קשה רק לל"ק ובאמת לא קיי"ל כן טפי הוי לי' להקשות מהך ברייתא דמבשל ג"ה בחלב ביו"ט דקשיא לכ"ע דמפורש שם דלוקה על בשולו ואכילתו והוא תמוה לפענ"ד. ולכך הי' נראה לומר כיון דקיי"ל דהאוכל חצי זית מבשר וחצי זית מחלב לוקה והנה קיי"ל דעל ח"ש חל עליו איסור אחר וא"כ קשה מאי פריך הש"ס ממבשל פגול נותר וטמא נימא דמיירי התם בחצי שיעור פיגול דבזה חייב עליו משום בב"ח והם מיירו משיעור שלם לכך אין חייבין עליו, אך א"ש כיון דקיי"ל דבקדשים היתר מצטרף לאיסור וא"כ אם יאכל חצי זית פיגול וחלב אף אם לא הי' דרך בישול נמי הי' חייב משום פגול נותר וטמא, וא"כ שוב לא ילקה עליו משום בב"ח וכיון דלא לקי על אכילתו לא לקי על בשולו וא"כ תינח פגול נותר וטמא אבל אם מבשל גיד בחלב שפיר משכחת לה באוכל חצי שיעור מגיד וח"ש מחלב דלוקה על אכילתו, ואח"כ אכל עוד ח"ש מגיד, א"כ מתחייב משום בב"ח תחלה ואח"כ מצטרף חצי שיעור האחרון עם הראשון ולוקה נמי משום גיד, וכיון דמשכחת לה על אכילתו כה"ג לוקה נמי על בשולו ויש לומר עוד יותר כיון דאמרינן בפרק כל הזבחים דפגול נותר וטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור א"א שלא ירבה אחד על חבירו, א"כ מוכח דבאכלן יחד א"א שלא יתערב המיעוט ברוב, א"כ ה"נ משכחת לה בב"ח אם אכל כזית גיד וכזית חלב ביחד א"כ א"א שלא ירבה אחד על חבירו, וא"כ יש ברוב כזית גיד מעט חלב או להיפוך א"כ כיון דליכא כאן שיעור גיד חייב משום בב"ח דבזה לא בטלו זא"ז כיון דהוי שניהם איסור אחד וזה הוי גוף האיסור וממילא כיון דהגיד לא בטל בחלב שוב מצטרף זה עם יתר הגיד שאוכל אח"כ לחייב עליו משום גיד, לכך לוקה ב' על אכילתו וג' על בשולו ולכך לא מצי פריך מזה מידי רק מפיגול נותר וטמא פריך שפיר דשם היתר מל"א ולא משכחת לה שילקה משום בב"ח וא"ש, ולפ"ז היוצא מזה מ"ש הרמב"ם והוא מן הש"ס דנבלה או חלב בחלב אינו לוקה מיירי באכל מעט חלב וכזית חלב ביחד בזה לא לקי ומותר גם בהנאה להרמב"ם, "אבל אם אוכל, ח"ש חלב וח"ש חלב או כזית מזה וכזית מזה לוקה אף על אכילתו ומכ"ש דאסור בהנאה כה"ג ודו"ק:

והנה אחר שובי נחמתי דנראה דע"פ האמור יש ליישב קושית מהרש"א הנ"ל והוא דודאי מן הש"ס מוכח דאף בח"ש חלב ונבלה אינו לוקה משום בב"ח דאל"כ הוי לי' לומר דמא"ח ומא"ח ולא פליגי זה מיירי בחצי זית וזה מיירי בכזית חלב, ואין לומר דהאמת כן דא"כ הוי לי' לפרש ומדקאמר סתם מוכח דכוונתו מענין דמיירי לעיל זה בבישול וזה באכילה כפרש"י ולמה באמת לא משני כן דזה בכזית וזה בח"ש, בע"כ דבכל ענין אינו לוקה על אכילתו וקשה באמת הרי על ח"ש חל איסור אחר וצריך לומר סברא חדשה דע"כ לא אמרינן דעל ח"ש חל איסור אחר רק בעלמא אבל בב"ח הרי בפסחים פ"ג אמרינן שם אי ס"ד היתר מצטרף לאיסור איסור ואיסור מבעיא, משמע דיותר הוי סברא דאיסור מצטרף לאיסור מהיתר לאיסור, וא"כ נהי דקיי"ל אין המל"א בכל האיסורין. מ"מ נימא דאיסור מצטרף לאיסור, מיהו באמת א"ש לפי מ"ש בספר החיים דמה דאמרינן איסור ואיסור מבעיא היינו רק במין איסור אחד כגון בנזיר ויין וחרצן, אבל בשני מיני אסורים כיון דעל כל אחד יש לו לאו מיוחד ודאי אין מצטרפין ייע"ש, אך א"כ תינח בשאר ב' מיני איסורין אבל בב"ח כיון דבאמת הם מצטרפין זה עם זה א"כ מצטרפין נמי לאיסור חלב, ובזה שפיר הדרינן לסברת הש"ס דזה מסתבר יותר להיות מצטרף איסור ואיסור מהיתר מל"א, לכך נהי דהיתר אינו מצטרף לאיסור זה הוי איסור ואיסור, והן כמין אחד ממש כיון דע"י חבורן נאסרו שפיר מצטרף, גם ראוי לומר מגו דהוי צרוף לבב"ח הוי נמי צרוף לענין חלב. ולכך ממ"נ אי נימא דחייב עליו משום בב"ח יתחייב עליו משום חלב, ושוב א"א לחול עליו משום בב"ח, ואם אין עובר עליו משום בב"ח, אינו עובר עליו משום חלב, ולפ"ז זה יהיה פרכת הש"ס דכאן משמע דאף חלב ונבלה פחות מכשיעור נמי אינו עובר עליו משום בב"ח ופריך מברייתא דהפגול והנותר והטמא דחייב עליו משום בב"ח, וקשה אי מיירי בכזית פיגול מאי אריא פגול לנקוט נבלה או חלב, ובע"כ דמיירי בפחות מכשיעור ובנבלה וחלב פשיטא דעובר עליו משום בב"ח, רק אפי' פגול ונותר אף דבעלמא המל"א בקדשים מ"מ לוקה משום בב"ח וס"ל דזה הוי כאיסור בת אחת, א"כ מוכח דמכ"ש בנבלה וחלב דחייבין עליו, ולא מצי שוב לתרץ דמיירי בבישול דא"כ לא שייך לומר המל"א ושוב קשה מאי איריא פגול לאשמעינן נבלה בע"כ באכילה מיירי ומכח המל"א וא"ש ודו"ק, ומיושב קושיות המהרש"א ולכך כיון דגם מהך ברייתא פריך לל"ב ג"כ מה לי הך ברייתא או אידך ברייתא דמבשל גיד ופריך מחדא ומיושב קושייתו ודו"ק:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה