אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קפח

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קפח

תשובה קפז

לק"ק טארנאפל להחריף מו"ה זאב ראהט.

הנה ע"ד אשר שאל בנדון מאכל שצריך קליפה והוא בענין שאם לא היה אפשר לקלוף היה מותר כך, רק אם אפשר לקלפו בעי קליפה כגון בנידון של הריב"א בדין תתאה גבר אם אירע כן בשבת והמאכל מתקלקל עד לערב אי נימא כיון דמצד שבת אסור לקלוף א"כ הוי כדבר שא"א בקליפה ומותר כך או נימא להיפוך כיון דמצד עצמו ראוי לקליפה בעי קליפה גם יש לומר כיון דאי נימא דאי אפשר לקלוף א"כ יהי' מותר בלי קליפה שוב לא נחשב מתקן ומותר בקליפה ושוב אסור לאכלו בלי קליפה ע"כ שאלתו. הנה מה שהחליט דבשבת אסור לקלוף אין זה ברור, ועיין בפמ"ג סי' שכ"ג ובחבורי ספר החיים הל' יו"ט סי' תק"א שם כתבתי בשבת ויו"ט מותר לקלוף, ואף אם אסור עכ"פ מה דהוי רק חומרא בעלמא ודאי מותר לקלוף כמ"ש גם הפמ"ג כן. ובעיקר ספיקו אם מצד עצמו אפשר בקליפה רק מכח שבת אינו ראוי אם חשבינן ליה ראוי לקלוף הנה יש להוכיח זה מסוגיא דסוכה ל"ג שמוכח שם כיון דבידו למעט אף דאסור מכח יו"ט מ"מ נחשב ראוי ולא הוי דחוי ייע"ש. ועוד יש להוכיח הדבר יותר ממה דמפורש בש"ס ורמב"ם וטוש"ע יו"ד סי' רל"ד דאין מתירין נדרים אלא לצורך שבת ומפירין נדרים אפילו שלא לצורך שבת מכח שאם לא יפר היום לא יוכל להפר אח"כ ומ"ט לא נימא להיפוך, הרי קי"ל ביו"ד סי' רל"ד סעיף כ"א דאם לא נודע להבעל שיוכל להפר או שאינו יודע שנדר זה יכול להפר יכול להפר אח"כ כשנודע לו והוי זה יום שמיעה א"כ מוכח שהיכי דהוי אונס בדבר יוכל להפר אח"כ א"כ מכ"ש היכי שלא היה יכול להפר מן הדין דהוי אונס ויוכל להפר אח"כ אלא ודאי כיון דמצד. עצם הנדר היה יכול להפר ויודע שיכול להפר רק מצד איסור שבת אינו רשאי להפר נחשב זה יכול להפר ולא יוכל להפר אח"כ וממילא אזיל ליה איסור שבת, ולא אזלינן בתר איפכא לומר שלא יהיה יכול להפר בשבת ויהיה יכול להפר אח"כ, רק אמרינן להיפוך דהנדר בר הפרה הוא לאלתר ואיסור שבת נדחה. וזה ראיה ברורה לפע"ד. והנה עוד יתברר לי עיקר ספיקו מסוגיא דיומא במאכילין אותו הקל הקל והנה לפי מה שמוכח שם בסוגיא היינו פלוגתא דרבי וראב"ש בגוזזין לו את הכרישין ומאכילין אותו וא"צ לעשר דרבי ס"ל כיון דאיסור שבת עליו נחשב א"י לעשר ומותר לאכלו כך כיון דא"א לעשר מותר כך מכח פ"נ וראב"ש ס"ל להיפוך כיון דאי נימא דאסור לו כך יהי' מותר לעשר ויהי' נדחה איסור שבת מפני פ"נ דחינן טפי איסור שבת וכיון דקיי"ל הלכה כרבי מחבירו הי' נראה להיות הדין להיפוך שיהי' מותר לאכלו כך בלי קליפה, מיהו באמת זה אינו דהרי מסיק הש"ס שם דהיכי דאיכא דררא דאורייתא אפי' בדרבנן רבי מודה דגזרינן ודחינן איסור שבת ייע"ש א"כ ה"נ כיון דיש דברים דצריכין מדינא קליפה וזה ודאי אסור אף בשבת לאכלו בלי קליפה לכך גם מה דהוי רק חומרא דרבנן גזרינן נמי הא אטו הא וגם רבי מודה בזה דאיסור שבת הוא שנדחה וז"ב ונכון:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה