טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קפז
לק"ק סניאטין להרבני מו"ה יהודא ליבוש טערנער נ"י.
הנה מ"ש בשם המורה שפסק דאם עירו על כלי ב"פ ביום אחד צריך ששים נגד ב' קליפות וכתבת שהדבר מביא גיחוך. ובהשקפה ראשונה כמו רגע טרם שמתי אל לבי גם בעיני היה הדבר לידי גיחוך כיון שעירוי א"י להבליע רק כדי קליפה מה לי פעם א' מה לי הרבה, אך אחרי שובי נחמתי תיכף דמה נעשה ללשון של האו"ה הובא בט"ז צ"ה ס"ק י"ב שכתב דע"י האירעות הרבה בלע בכולו ובע"כ דס"ל דעירוי אחר עירוי מחמם הכלי עד שבולע בכולו, או דס"ל דמה דעירוי אינו מבליע בכלי רק כדי קליפה היינו אם אינו שבע מלבלוע אז כיון דיכול להיות נשאר בתוך כ"ק אינו מתפשט יותר, אבל אם כבר שבע לבלוע ואין מקום לבליעה זו להיות נשאר כאן אז כח הדוחה דוחה אותו להתפשט להלן, ובאמת דקשה לפי הני טעמי, א"כ מאי אריא שהיה הרבה עירוי דרך איסור אפילו בלע תחלה היתר שנשתמש בו היתר דרך עירוי בו ביום כמה פעמים, ואח"כ עירו בו פ"א איסור בו ביום נמי נצטרך ס' נגד כולן לפי דעת האו"ה וזה לא שמענו מעולם וכל כהאי לא הוי שתקי הפוסקים מלכתוב כן ולכך דברי האו"ה צ"ע. אך עכ"פ אין לתפוס המורה בזה אולי סמך על דברי האו"ה, ורו"מ רצה לתפסו ולא ראה דברי הט"ז במקומו, לכך לדעתי אין לתפוס בזה המורה. זו"ז אין להאריך דברי ידידו וכו':