אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קסט

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קסט

תשובה קסח

לשו"ע סימן צ"ה סעיף ב'

הנה הרב חוות דעת העלה בסק"א דהיכי דהוי יחד עם האוכל לא שייך נ"ט בר נ"ט דמחשבין לקדרה כאלו היא חלק מן המאכל ייע"ש ולדעתי אין נראה כן. הנה מדברי הכו"פ בסי' צ"ו בסופו מוכח להדיא להיפוך ייע"ש ועוד אני תמה עליו מדברי הראשונים שהרי הש"ע מתיר בקדרה של בשר שהודחה ביורה חולבת מטעם נ"ט בר נ"ט דהתירא ואמאי יחשב נ"ט בר נ"ט כיון דטעם השני מקושר המאכל עם הקדרה, א"כ נחשב הקדרה מן המאכל והוי כחד והוי טעם שני באיסור וכן להיפוך מן יורה החולבת לתוך הקדרה של בשר כיון דנחשב הקדרה כחלק מן המים א"כ הוי טעם שני באיסור, ואף להאוסרים היינו רק מכח דהטעמים פגעו זה בזה יחד ולא מטעם דהטעם שני באיסור ובע"כ כיון שיש כאן אמצעות מים נקלש הטעם במים דרך ביאתו טרם בא להקדרה אף דהמים הוי יחד עם הקדרה, ומכ"ש לדעת מהרש"ל דבנצלו אסורים אף בנ"ט בר נ"ט רק בבישול מותרים מכח דהוי באמצעות המים ואמאי לא נימא כיון דכעת הוי מחובר המים עם המאכל יחד א"כ הוי מקושר ונחשב כחד טעם ויהי' דינו כמו נצלו ממש ויהי' אסור ובע"כ אף שהוי יחד כל דהוי בהפסק אמצעי והולך דרך דבר אחר נקלש במקומו ויוצא אח"כ טעם קלוש, ובודאי אין סברא לחלק בין אם הטעם השני הוי יחד לשני הטעמים יחד דמה חילוק יש בין זה כיון דאם הוי טעם השני באיסור אסור כמו בנ"ט ממש א"כ ה"נ כיון דנימא דאם הוי יחד נחשב כולו כד"א א"כ הוי הטעם השני באיסור ומכ"ש להאוסרים בנצלו כנ"ל לכך אין לדבר זה מקום כלל. ואין שום סברא לחלק בזה, רק כל דהטעם הולך דרך דבר אחר נקלש במקומו והוי טעם קלוש. ומה שהביא ראי' מדברי או"ה שהביא הט"ז בסי' צ"ב ס"ק כ"ד נראה דאין ראיה משם דשם כיון דאח"כ חזר טעם הראשון למקומו נחשב בטעם הראשון ודוקא היכי דבא בכל פעם למקום חדש אז אמרינן דבכל פעם שפלט נקלש טעמו וכיון שפלט שני פעמים נקלש טעמו, אך תינח בנבלע במקום חדש אבל בנבלע למקומו הראשון בזה חיישינן דלמא בפעם הראשון לא פעפע בכולו לפנים ונהי דכתב האו"ה שם דממ"נ א"כ גם בפעם השני לא תעבור היינו גוף השיור כיון שנשתייר בראשון נשתייר גם בפעם ב' אבל מ"מ זה פועל דהטעם שנפלט למים וחזר למקומו כיון שחזר למקומו מצא מין את מינו ונעור ונתחזק כמו בפעם הראשון ונחשב טעם טוב כיון שחזר למקומו. ועוד דדוקא אם נפלט למקום חדש אמרינן דלא פליט כל טעמו רק עיקרו נשאר במקומו ופלט רק טעם קלוש אבל למקומו הראשון שפיר הוי בכוחו להמשיך אליו טעם עצמו לגמרי, ודוקא אם בא לבלוע דבר חדש מחבירו א"י למשוך אליו כל הטעם ממש רק נשאר העיקר במקומו ובלע רק טעם קלוש אבל בהי' דבר זה בלוע בו ופלטו אם בא לחזור ולבלוע פליטת עצמו מושך כל הטעם שפלט ושל עצמו שפיר בולע לגמרי וחוזר לכוחו הראשון כמעיקרא ונחשב כטעם הראשון. גם מה שהביא לקמן בסי' צ"ז ראיה מפשטי"דא בתנור וכו', הנה באמת הכו"פ כתב שם שזה אזיל אליבא דהאוסרים בנצלו ואף לולי דברי הכו"פ א"ש ויתיישב נמי מה שהקשה עוד החוו"ד דא"כ גם כשהוא בעיסה יאסור ולדעתי א"ש כיון דבאמת יש כאן ריחא ג"כ כיון שזב ממנו שומן א"כ יש כאן ריחא בתנור ונהי דקיי"ל ריחא לאו מלתא מ"מ בהצטרף עם הטעם ממש הוי מלתא ובהצטרף הנ"ט בר נ"ט עם הריח מלתא הוא, ועוד דהריח מוליך את כל הטעם שבו וכעין דאמרינן באם ההיתר שמן דהריח מוליך גם טעם הכחוש עמו כן ה"נ הריח מוליך כל הטעם ועיקרו לגמרי ולא נחשב כנ"ט בר נ"ט, ולכך זה אם זב שומן בעין אבל אם הוי מכוסה בעיסה א"כ ליכא ריח שוב הוינ"ט בר נ"ט דהיתרא, ועוד דברי החוו"ד תמוהין דלפמ"ש בכו"פ מכח דהוי כמו נצלו א"כ תינח אם היה שומן בעין אבל אם הוי מכוסה בבצק הדר הוי ליה ג' טעמים והוי כמו בישול ממש ולכ"ע הוי נ"ט בר נ"ט ולק"מ קושייתו, ולדינא נראה דאף דהוי המאכל עמו הוי נ"ט בר נ"ט וכדעת הכו"פ לא כהחוות דעת בזה ועיין מ"ש לקמן ואבאר יותר יע"ש. והנה לעיל דחיתי ראיות החוו"ד מדברי הט"ז בסי' צ"ב מכח דלגבי עצמו לא הוי נ"ט בר נ"ט ייע"ש. אך באמת לכאורה יש סתירה לזה ממ"ש באו"ח סי' תנ"ב דקודם שש מותר להגעיל כלי ב"י אפי' אם אין במים סמ"ך נגד הכלי מכח דהוי נ"ט בר נ"ט מן הכלי למים ומן המים לכלי א"כ מוכח דאף לחזור לכלי זה עצמו הוי נ"ט בר נ"ט, אך א"ש דבזה אני מקיים באמת סברת החוו"ד דלהכלי זה עצמו יש חילוק בדבר דהיכי דבא הטעם לכלי חדש אחר אין חילוק בין הוי ביחד או לא, סוף סוף כיון דבא למקום חדש כבר איקלש טעמו והוי נ"ט בר נ"ט, אבל אם חזר לתוך הכלי בעצמו בזה שפיר יש חילוק בדבר דאם לא הי' ביחד ממש נחשב חילוקי טעמים והוי נ"ט בר נ"ט אבל אם הי' הפליטה והבליעה הראשונה וחוזרת הבליעה אלי' הכל ביחד בפ"א ממש אז כיון דחזר למקומו והוי הכל ביחד זה שפיר לא הוי נ"ט בר נ"ט. וזה הוא הכלל כשהכל נעשה בפ"א אז למקום חדש הוי נ"ט בר נ"ט אבל בחזר למקומו הראשון אז לא הוי עליו שם נ"ט בר נ"ט כיון שנעשה הכל יחד. כן נלפע"ד ועיין בחיבורי החדש מ"ש השייך לכאן בתשובה יע"ש:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה