אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קסח

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קסח

תשובה קסז

לכבוד ידידי הרב החריף המופלג וכו' החכם השלם כש"ת מו"ה יהושיע העשיל קלאהרפעלד נ"י.

הנה מה ששאל בשוחט ששחט בהמה ואמר שהיא טרפה ואח"כ אמר שהיא כשרה ונתן אמתלא לדבריו במה שאמר תחלה טרפה ושאל אם יכולים הבעלים לומר איני מאמינך ותשלם לי בעד הבהמה, הנה הדבר פשוט שאינו צריך לשלם והבהמה מותרת, וז"פ כביעתא בכותחא, והדמיון של רו"מ ליו"ד סי' ד' וחו"מ סי' שפ"ה לא דמי כלל כעוכלא לדנא. דהתם כיון דהוי ב' דעות אם מותר היין או לא לכן יכול לומר דאינו רוצה לכנוס לספק אבל כאן דלכ"ע בנתן אמתלא נאמן ודאי אינו יכול לומר איני מאמינך גם להסוברים דהיין אסור לא הוי לצעורי אמתלא ביש לו שותפות לכן חייב לשלם. אך הכא דהוי אמתלא טובה והוא בעצמו חוזר בו ואומר שהיא כשרה ונותן אמתלא לדבריו ודאי נאמן וא"צ לשלם כלום וז"פ ונכון:

ומה ששאל על מה שנסתפקתי בקונטרס ק"ס בהשמטות לשירי טהרה סי' נ"ד באם נשפך היין אם חייב המנסך לשלם. וכתב שמתמה על מה שנסתפקתי באם נשפך היין אם חייב לשלם ותמה עלי שלא ראיתי דברי התוס' בע"ז דף נ"ט ד"ה אמר רב אשי כו'. הנה רו"מ הרים קרני במה שאין בי שאין אני בקי בהש"ס, אך בזה אין אני זוכר אם היה אז בזכרוני דברי התוס' או לא בין כך ובין כך יפה כתבתי ורו"מ לא דק בזה דאני לא נסתפקתי רק בנשפך ממילא דבזה ודאי לא נשפך משום שנאסר רק ממילא וא"כ גם בלא נסכו היה נשפך בזה י"ל שפטור מלשלם והתוס' לא כתבו רק באם שפכו הבעה"ב בזה י"ל דלא שפכו רק מכח שנאסר ובלא"ה לא שפכו, ולכן י"ל דחייב לשלם. ואני לא נסתפקתי רק בנשפך ממילא:

גם מה שתמה על מה שהקשיתי בחיבור טו"ט מה"ק סי' רפ"ח מקרא דבנה אצלו ציון נפש אדם כו' ותמה שזה קושית התוס' נדה דף נ"ז. בזה ג"כ לא דק כלל ולא דמו הקושיות זה לזה. דהתוס' הקשו על הדין אם מת נכרי אינו מטמא, ועל מה דס"ל לר"ש דנכרי לא נקרא אדם. ואני הקשיתי על ש"ס דכריתות דף ה' דקאמר שם דמת לא נקרא אדם על זה תמהתי דשם נקרא מת אדם, גם שם הקשיתי לפירש"י בכריתות דף הנז' שכתב רש"י כיון דנזכר שם בהמה לא סגי דלא ליקריי' אדם מוכח הא היכא דלא נזכר בההיא ענינא בהמה לא שייך לקראו אדם א"כ נסתר תירוץ התוס' שם בנדה דהרי ביחזקאל בההיא ענינא לא נזכר בהמה ויפה הקשיתי והנחתיו בצ"ע ורמזתי זה בלשוני שם ע"ש:

ועל מה שהק' אותי על חיבורי טו"ט מה"ק סי' רפ"ה מ"ש שמת אחר קבורה מותר בהנאה. וע"ז הק' א"כ מה הקשו התוס' במס' נדה דף נ"ה ובחולין קכ"ב גבי שמא יעשה עורות אביו ואמו שטיחין כו' והקשו התוס' שהרי מת אסור בהנאה כו' הנה גם זה לק"מ. דאני כתבתי רק באם קברו ע"ד להיות נשאר תמיד שם אז אח"כ מותר בהנאה כיון דנעשה מצותו, אבל אם קברו ע"ד לפנותו ודאי אסור בהנאה כיון דזאת לא נחשב קבורה וראי' שהרי הקבר מותר בהנאה אם הי' ע"ד לפנותו, ולכן לחוש שיקבור את אביו לחלוטין ואח"כ יהי' נמלך לעשותו שטיחין זה לא שכיח כלל ולא שייך לגזור עבור זה ובע"כ עיקר החשש הוא שמתחלה יהי' דעתו על כך. וא"כ אף אם יקברנו ע"ד לפנותו אסור בהנאה דזה לא נחשב קבורה וא"ש:

ומה שהק' על מ"ש ברמ"א סי' ח' דשליח ב"ד יכול לומר לה"ר ולמדו מפ' קרח, ותמה מנ"ל משם דהרי על בעלי המחלוקת מותר לומר לה"ר כמ"ש המג"א כבר ציינתי בילדותי בגליון הסמ"ע שם והוא קושיא באמת. ויותר אין להאריך דברי ידידו:

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה