אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קסד

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קסד

תשובה קסג

לק"ק אומין להרב מו"ה אברהם מו"צ דשם.

הנה ע"ד שאלתו וזה לשונו, כי במחנינו והסביבות נמצא שגדל במי נהר כמין כנים קטנים. כמעט אין נראים לעין רק לעין השמש נראים רצוא ושוב בתוך המים ואי אפשר לסננם מחמת קטנותם וכו'. ידידי זה לא חדש לי וכבר נשאלתי על זה זה איזה שנים מכבר מק"ק בארדיטשוב והשבתי פעמים להיתר והוא כתוב בחיבורי מהדורא זיין שלי ליו"ד סי' ר"א ולק"ק טולטשין בחיבורי הנ"ל כתבתי בקצור להיתר, ואעתיק לו בסוף הדבור אי"ה ושם כבר הרגשתי בהיתר זה דבבא לעולם ע"י תערובות בטל, ומה שרצה חכם אחד להתיר מתשובת הרשב"א ח"א סי' רנ"ט יפה דוחה רו"מ דכאן לא שייך טעם הרשב"א דלא נתנה תורה למה"ש דברוב מקומות יש מים בלי תולעים כאלו, והנה גם ההיתר הזה לומר דבבע"ח נמי כשבא לעולם ע"י תערובת בטל, כעת ראיתי ראיות להיפוך, אחד מדברי התוס' בביצה דף יו"ד ע"ב ד"ה איכא חד דמערב בהו שכתבו דאינו בטל משום דבע"ח חשיבי ולא בטלו או דהו"ל דשיל"מ, והרי התם קודם יו"ט היו הכל מותרין רק ביו"ט חל על אינן מזומנין איסור מוקצה וא"כ אם נתערבו קודם יו"ט חל האיסור בתערובת ולמה אינו בטל ואף דלנו לא נודע אימתי נתערב שוב הוי לי' ספק אימתי נתערב, ואפשר קודם י"ט נמי הי' לו להיות בטל כמ"ש ביו"ד סי' ק"א באם הוי ספק אם הוי דבר חשוב בטל ויהי' מוכח דאף כשנולד בתערובת אינו בטל ועוד ראיה יותר מתמורה דף למ"ד באחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב וכו' וקשה למה העשרה אסורין לבטל ברובא, ואין לומר דבע"ח חשיבי ולא בטלו דהרי בא לעולם ע"י תערובת ומוכח דגם בכה"ג לא בטל, ועוד ראיה מסוף מעילה דף כ"א ע"ב שהקשו התוס' שם דלבטיל ברובא וכתבו דאין לומר דהו"ל דשיל"מ דדרבנן הוא ולמה לא הקשו יותר כיון דהוי בעולם ע"י תערובת בטל, מוכח דס"ל דדשיל"מ אפי' בבא לעולם ע"י תערובת אינו בטל וכן מ"ש אח"כ דמטבע חשוב ולא בטיל והרי בא לעולם ע"י תערובת, ונהי דמשמע דס"ל דמטבע מן התורה אינו בטל ובחיבורי ספר החיים הארכנו בזה בעזה"י, עכ"פ הרי כיון דתקון רבנן כעין של תורה תיקון א"כ גם בדרבנן אינו בטל, ומוכח להיפך מדברי הפוסקים המקילין בבא לעולם ע"י תערובת. מיהו במים הנ"ל נראה להיתר מיתר הטעמים שכתבנו בתשובות הנ"ל ואעתיקם לו בעזה"י:

והנה בהיותי בזה לא אמנע מלהודיע לו מה שעלה ברעיוני כעת במ"ש התוס' שם דמטבע חשוב ולא בטל, והרי זה נמי דרבנן. ונראה הכונה כך דהנה תחלה כתבו דאין לומר דהוי לי' דשיל"מ דהרי הוי דרבנן. והנה יש לומר דמה דדשיל"מ הוי רק דרבנן, דהנה היתר בהיתר מן התורה אינו בטל כדמוכח מדם הפר ומדם השעיר לרבנן דמין במינו בטל, רק מה דדשיל"מ אינו בטל הוי רק דרבנן, היינו דמן התורה אזלינן בתר השתא והשתא הוי איסור לכך בטל מן התורה, רק רבנן החמירו דאזלינן בתר בסוף, והנה הא דדבר חשוב אינו בטל הוי נמי רק דרבנן היינו מטעם דמן התורה נהי דעתה קודם התערובת הוי דבר חשוב מ"מ כשיתבטל לא יהי' דבר חשוב לכך בטל לי' אבל מדרבנן אזלינן בתר השתא כיון דהשתא הוי דבר חשוב אינו בטל, ועיין ה' חנוכה סי' תרע"ג שם מחלוקת הת"הד והט"ז כעין זה, וא"כ תינח בעלמא אבל היכי דהוי דבר חשוב וגם דשיל"מ א"כ בזה מן התורה אינו בטל ממ"נ אם נלך בתר השתא הו"ל דבר חשוב, ואם נלך על אחר הביטול שוב הוי יש לו מתירין אח"כ והיתר בהיתר אינו בטל מן התורה, וזה כונת התוס' דכתבו דמטבע חשוב וגם הוי לי' דשיל"מ כמ"ש תחלה לכך מן התורה אינו בטל ודו"ק, אבל בעלמא כגון מטבע של איסור דאין לו פדיון וכדומה מודים התוס' דהוי רק דרבנן ומן התורה בטל ודו"ק. ויותר אין להאריך. דברי ידידו וכו':

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה