טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קלח
לק"ק טרנאפל להרבני החריף מו"ה משה נ"י.
הנה מכתבו קבלתי והנה לא ידעתי למה מכל הזמנים בחר לכתוב דוקא בימים הגלוים וידועים שאני טרוד בהיותי ביומי דכלה והשואלים רבו כמו רבו, ולולי שאני חושש שידמה בלבו שמחמת שנאה איני משיבו לא הייתי משיבו כלל, אך כעת פניתי מעט להשיבו בקצרה. הנה פלפולו הוטב בעיני ובפרט מ"ש ע"ד הפלפול הוא יפה מוסד על השכל, אך מ"ש דלפי דברי הפלתי דבספק אד"ר מבטלין לכתחלה יהי' מותר לערבו חד בחד אחר הבישול ויהי' איקבע איסורא ויהו אסורין שניהם ואח"כ יהי' מותר לערב כ"א ברוב כיון דהוי כ"א ספק אד"ר, הנה ז"א דהרי הוי תרתי דסתרי אהדדי דעל חתיכה זו נתלה לקולא שהוא ההיתר והשני של איסור דאם הוי ידענו שהוא איסור לא הוי רשאי לבטלו רק דאני אומר שהוא היתר והשני איסור, וא"כ כיון דלהיפוך נמי יש לומר כן הוי סתרי אהדדי, וגם כל היכי דמקלקל לאידך לא אמרינן שאני אומר וכל ספק איסור דרבנן דמותר לבטלו היינו מטעם שאנו תולין לומר שהוא היתר ומהני הך שאני אומר לבטלו לכתחלה וזה הוי היכי דלא מקלקל לאידך ולא בכה"ג. גם מה שהקשה על המחבר דס"ל דהיכי דהוי ספק איסור תורה ומצד אחר בא לו שהוא מדרבנן הוי נמי סד"ר דהרי לא החמיר בסי' ק"י רק מטעם אחר דהוי ספק אחד בגופו וספק אחד בתערובת ולא מטעם דהוי ספק תורה וע"י גלגול נעשה דרבנן א"כ לפי דברי הט"ז דחומרת הגאונים בבשר ששהא ג' ימים בלי מליחה הוי רק מספק שמא א"י ע"י מליחה א"כ למה לא יהי' מותר כשבשלו אחר המליחה דהרי הוי ספק דרבנן ע"י גלגול, הנה זה לק"מ דהרי הוי אתחזק איסורא דמתחלה הוי דם רק שספק שמא יצא ע"י מליחה וספק דרבנן באתחזק איסורא לדעת הש"ך אפילו באין לו עיקר מן התורה נמי הוי לחומרא וביש לו עיקר מן התורה לכ"ע לדידן קיי"ל לחומרא ודם יש לו עיקר מן התורה, ותדע דאל"כ מה תקנו הגאונים כלל הרי קיי"ל דם שמלחו דרבנן א"כ ע"י המליחה נעשה דרבנן ולמה אסרוהו לבשלו ובע"כ מכח דהוי אתחזק איסורא וא"כ ה"נ ע"י בישול, ואף אי נימא דלא הוי טעמייהו מכח אתחזק איסורא מ"מ ס"ס כיון דכבר נעשה דרבנן והחמירו בו מה יוסיף תת כח מה שנתבשל ג"כ, ועוד יש לומר כיון שכתבו הפוסקים דהיכי דעיקר נתקן על הספק לא מהני ספק דרבנן וס"ס ייע"ש גבי בדיקת חמץ וכתם וכו' וא"כ ה"נ כיון דהגאונים החמירו ואסרוהו לכתחלה מכח ספק לא מהני בזה סד"ר וס"ס, ועוד נראה דהרי יש כאן חזקה דמעיקרא וחזקת הגוף דכמו שהי' הדם תחלה כן נשאר רק בשאר ספק דרבנן ובספק אם נמלח תוך ג' דמותר היינו מכח כיון דעשוי הוא לצאת הדם ע"י מליחה א"כ הוי כחזקה העשוייה להשתנות דלא הוי חזקה אף בחזקת הגוף וכמ"ש הרמב"ן ברפ"ב דכתובות בחזקת בתולה אבל אם הוי ודאי אחר ג' ימים דאז כיון דנתקשה הדם עכ"פ אינו עשוי לצאת ושוב הוי חזקת הגוף וחזקה דמעיקרא לכך לא אמרינן בזה סד"ר להקל וא"ש ודו"ק. זו"ז אין להאריך דברי ידידו וכו'.