אור ברסלב
טוב טעם ודעת קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל › תשובה קכז

טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]

קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קכז

תשובה קכו

(לסי' ס"ט סעיף ט"ו) להרב דק"ק קולקוב.

ע"ד אשר שאל על דברי הכו"פ שמתרץ קושית הש"ך למה יהי' מותר בשר הנשרה במים לצלי אם הוא מלוכלך בדמים הרי הוא דם בעין ודם בעין אינו יוצא לא ע"י מליחה ולא ע"י צליה ומתרץ הכו"פ דהכונה כיון דיש בחתיכה למ"ד נגד דם שעלי' ובמים יש עכ"פ כמו החתיכה וע"כ יש ששים נגד הדם שבעין, וע"ז תמה רו"מ דהרי המים נאסרו מיד כשנתערב בהם הדם והחתיכה אינה מצטרפת רק בסוף המעל"ע עכת"ד. וע"ז בנה כל יסוד דבריו ובמח"כ נעלם ממנו דבר פשוט דבצונן לא שייך חנ"נ ועיין בש"ך יו"ד סי' קל"ד ואפי' אם נימא דבצונן נמי נעשה נבלה היינו היכי דהוי עכ"פ כבוש או מליחה בענין דשייך בו נתינת טעם אז דמיא עכ"פ במקצת לבב"ח, אבל היכא דליכא לא כבישה ולא מליחה רק תערובת גוף האיסור זה בזה א"כ זה אין לו שום צד דמיון לבב"ח והוי רק כמו תערובת יבש ביבש דודאי לא אמרינן ביה חנ"נ וע"כ אימתי יהי' המים נבלה רק במעל"ע ואז מצטרף גם הבשר, וקודם מעל"ע אין תערובת טעם דם במים רק תערובת גופין ובזה ודאי לא נעשה נבלה וז"ב ופשוט, גם מ"ש דלפי דברי הכו"פ די אם יש כזית דם וכזית מים נמי מותר כיון דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ולא נבלע מן הדם לבדו רק עם המים, ובזה נמשך לפלפל עוד אם נשאר הרבה מן המים אם נשער רק כפי הנחסר מן המים ונבלע בבשר. והנה גם בזה טעה טעות גדול דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון שייך רק אם הי' נופל מקצת מן המים בפ"ע כגון עד"מ שהיו שם חצי רביעית מים וחצי רביעית דם שנתערבו אם הי' נופל ממנו רובע רביעית בפ"ע לתוך התבשיל אז הוי אמרינן דא"צ לשער נגד כל הרובע רביעית כיון דיש בו מחצית המים והיינו כיון דנפרד בפ"ע אבל אם הוי כולו ביחד כגון כזית חלב וכזית מים שנתערבו ובשלו בהם בשר ודאי צריך ס' נגד כל הכזית חלב והיינו דהיכי דהוי כולו ביחד יש בו כדי ליתן טעם אמרינן דהבשר בלע כל טעם החלב וכל טעם המים, ותדע דהרי אם נפל חתיכת האיסור לתבשיל היתר אף אם נשאר כל החתיכת איסור בעין נמי בעינן ששים נגד כל החתיכה ומטעם דנהי דהאיסור נשאר בעין מ"מ הטעם שבו נפלט להיתר, וא"כ אין שייך בו לומר דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון נהי דהוי המים והדם נשארין בעין מ"מ הטעם שבו נפלט להיתר וטעם כולם נפלט לתוך הבשר דוק ותשכח בכל המקומות ותמצא כן דלא נאמר בכעין זה אין המדומע כו' ובזה נסתרין כל דבריו ויסודו, ומיהו ארווחנא בדבריו ליישב קושית הש"ך שהקשה כיון דהוי דם בעין איך מהני ליה צלי וסיים ואפשר כיון דנתערב במים לא נחשב דם בעין וסיים וצ"ע והיינו מכח דהוי קשה ליה למה לי מלוכלך דנקט תחלה וכמ"ש בריש דבריו. אך לפענ"ד א"ש דבאמת אף שנתערב במים מ"מ מה שבולע ממש מגוף הדם והמים נחשב דם בעין, אך מה שאינו בולע גוף הדם רק טעמו זה ודאי לא נחשב דם בעין ולכך הכא נהי דיש כאן דם בעין מ"מ בזה כיון דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון יש כנגדו ס' רק דחיישינן שמשך כל טעמו ובזה לא שייך לומר לפי חשבון אך זה שוב לא נחשב דם בעין. וזה הוי החילוק בין מליחה לצלי דבמליחה כיון דדם בעין אינו יוצא ע"י מליחה נהי דדם בליעה וטעמו יוצא שפיר ע"י מליחה היינו אם לא נבלע עמו דם בעין כלל רק טעמו בזה איקלש כחו ומלח מוציאו אבל אם נבלע עמו גם דם בעין כיון דחזינן דדם בעין אלים כחו דאין מלח יכול להוציאו לכך שוב גם אם נבלע עמו דם שאינו בעין אמרינן דאחד מחזק חבירו ומצא מין את מינו וניעור ואין כח למלח להוציא אף דם פליטה הנבלע עם דם בעין ולכך במלוכלך לא מהני מליחה אך זה במליחה אבל בצליה כיון דנורא מישב שייב אמרינן דיש כח באש להוציא דם הפליטה ולהפרידו מן הבעין ודם הבלוע שלא נחשב דם בעין יוצא בכל ענין ונפרד מן הבעין ושוב אפי' דם בעין הנשאר ממש דאינו יוצא ע"י צליה הרי כנגדו לבדו איכא ס' כדעת רו"מ בזה, וזה כלל נכון לפענ"ד דהיכי דנבלע בחתיכה דם בעין ודם שאינו בעין אז ע"י מליחה אגב דדם בעין אינו יוצא דם הפליטה נמי אינו יוצא דאחד מחזק את חבירו ומצא מין את מינו וניעור אבל בצליה דאש מישב שייב נהי דהבעין אינו יוצא מ"מ דם הפליטה יוצא ולכך הוצרך הש"ע למלוכלך ואינו אוסר לצליה ומיושב כל הדקדוקים בעזה"י זו"ז אין להאריך ידידו וכו':

והנה חזר השואל והשיב לי וזה אשר השבתי לו.

הנה מה שהביא ראיה דיש דיעות דאף בצונן נעשה נבלה ידעתי גם ידעתי ולזה נזהרתי במכתבי וכתבתי דאף אם נעשה נבלה בצונן היינו היכי דשייך נ"ט ולא היכי דלא שייך נ"ט, והנה כעת ראיתי שזה משמע מפורש בדברי הגהת ש"ד ומהרש"ל שהביא הש"ך ביו"ד סי' צ"ט שכתבו וז"ל הובא בש"ך ס"ק ט"ו דהא דקי"ל כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותרים דוקא בדבר יבש יש לנהוג הכי אבל לא בדבר לח שיש בו נ"ט דקיי"ל חנ"נ א"כ דייקו וכתבו דלא שייך חנ"נ בלח רק היכי דיש בו בנ"ט אבל לא היכי דלא שייך נ"ט והשכל נותן כן דמה לי יבש מה לי לח ולמה ביבש לא נ"נ מכח דליכא טעם ולא הוי דומיא דבב"ח א"כ ה"ה בלח בלח היכי דלא שייך נ"ט ואינו אסור רק מכח תערובת גופין דין יבש יש לו וכל הני דיעות שהביא דס"ל בצונן נעשה נבלה היינו היכי דשייך נ"ט, ואפילו אי נימא כדעת הפמ"ג שהביא רו"מ שכתב סי' ק"ה בריש הסימן דלא שייך כבישה בלח בלח מ"מ בעינן שיהיו בענין דראוי ליתן טעם דהיינו או בכבישה מעל"ע או במליחה בענין דאם הוי בב"ח כה"ג הוי שייך ביה טעם לכך לא פליגו וגזרו בכל דבר כן אבל בפחות משיעור כבישה בענין דאף בב"ח לא הוי שייך נ"ט ודאי לא שייך חנ"נ רק היכי דשהא מעל"ע דראוי ליתן טעם בב"ח אז שייך בי' חנ"נ ולא זולת זה רק יש לו דין יבש ביבש. וכל מי שיש לו מוח לא יכחיש זה דמה לי יבש מה לי לח ובפרט דכבר כתבנו דכן מבואר בהגהת ש"ד ומהרש"ל הנ"ל. וגם מה שהביא מלשון הש"ך סי' קל"ד שכתב וכן להפוסקים דבלח בלח לא נעשה נבלה במקום הפסד גדול משמע דאף בלח בצונן נ"נ, הנה אדרבא משם ראיה להיפוך דהרי יש להבין דבריו שם דמה ניחא הרי הם אין מתירין רק במקום הפסד גדול ואיך מתיר כאן בפשיטות ולא חילקו בין אם יש הפסד גדול או לא ובע"כ כונתו כיון דגם שם מתירין במקום הפסד גדול בלח בלח אפילו בחם ממילא בצונן מותר לגמרי בלח בלח אפילו שלא במקום הפסד, או כונתו דבי"נ דרבנן הקילו ומותר לגמרי וא"כ ה"נ בזה דהוי בלח ולח בצונן וגם דם שמלחו או בשלו דרבנן ודאי ראוי להקל לגמרי. גם מ"ש רו"מ ראיה דקמח בקמח מקרי לח בלח לא ידענא מה קאמר וכי מה ראי' זה לדין חנ"נ בצונן. גם מ"ש רו"מ במכתבו הרי בע"כ מוכרח אני להודות דבצונן בלח בלח אסור בלי סמ"ך וא"כ המים נאסרין תיכף והבשר אחר מעל"ע ואיך מצטרפין המים וכו' לא ידענא מה קאמר וכי נעלם ממנו כל דברי הש"ע והפוסקים בסי' צ"ט דעכ"פ להני דלא ס"ל חנ"נ מהני אם נתוסף אח"כ היתר אף בחם בחם ומצטרפין גם תערובת הראשון להצטרף לבטל האיסור אף דקודם שניתוסף הוי כולו אסור וא"כ ה"נ בשעת גמר המעל"ע שמצטרף גם הבשר הוי נתוסף אח"כ היתר ומצטרף גם המים לבטל הדם וחוזר כולו להיתרא וז"ב לפע"ד. ומ"ש רו"מ דלא דמיא לדין אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון מ"מ דברי הכו"פ תמוהין וכו' לא ידענא מה קאמר כלל דאיך נאמר כל טעם האיסור נכנס לבשר הרי כיון דיש בין הבשר והמים סמ"ך נגד הדם ממילא נתבטל ונעשו המים נמי היתר ומה גרע זה מאם נפל חלב לתוך בשר שמצטרף גם הרוטב עם הבשר לבטל הכזית חלב שנפל וה"ה בזה ממש לזה לא הבנתי את שיחו עד שלא אאמין שיצאו דברים כאלה מפיו. דברי ידידו וכו'

תוכן העניינים

טוב טעם ודעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה