טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קכו
לש"ע שם סעיף ט"ז.
הנה אשכחנא פתרי דיהיה נמלח מצד אחד עדיף מנמלח בב' צדדיו כגון אם נמלח בכלי שאינו מנוקב דאם נמלח משני צדדין נאסר כולו לדידן ולא מהני לי' תקנה לצלי אבל בנמלח מצד אחד כיון דלכמה פוסקים לא נחשב זה מליחה כלל א"כ מותר אח"כ לצלי ואינו נאסר רק מה שהי' בתוך הציר דזה נאסר מכח כבוש כמבושל אבל מה שחוץ לציר דיש פוסקים שמתירין בכל מליחה כן והיש אוסרין הוי רק מטעם דמבלבל טעם החתיכה וזה שייך רק כשנמלח בכל צדדיו אבל אם לא נמלח רק מצ"א כיון דלכמה פוסקים אין מליחה זו שולטת בכל החתיכה א"כ גם אינו מבלבל טעם החתיכה ולכך מותר לצלי עכ"פ. וגם הוי ס"ס דלמא כיש מתירין בכל כשא"מ חוץ לציר ודלמא כהפוסקים דמליחה מצד אחד לא נחשב מליחה ואין זה בלבול טעם החתיכה ולא מבעיא אם הניח הצד שנמלח למטה כיון דדם אינו מפעפע למעלה פשיטא דאין לו דין נמלח בכשא"מ ולפי דברי הבל"י שהביא הפ"מ משמע דבכה"ג לכ"ע לא הוי מליחה, כהך מליחה פשיטא דאין לו דין כשא"מ אף גם אם מונח הצד שנמלח למעלה נראה דמותר דנהי דפולט למטה מ"מ כיון דלמטה אינו רותח אף שנמשך הדם למטה מ"מ איידי דיפלוט אח"כ דם דידי' יפלוט דם דאחריני ובשלמא כשכל החתיכה רותח י"ל דמבלבל טעם החתיכה אבל בכה"ג לא שייך בלבול כנלפע"ד נכון:
והנה בדין זה גופי' בנמלח מצ"א הי' נראה להיפוך מדברי הבל"י דאף מי שמתיר אינו מתיר רק במונח צד שנמלח למטה כיון דהמתיר בנמלח מצד א' הוא הרשב"א והרשב"א לשיטתו אזיל שכתב הטור בה"מ ובסי' ק"ה דגם במליחה אמרינן תתאה גבר יע"ש א"כ ה"נ בנמלח מצד א' והונח למטה אמרינן תתאה גבר ושולט כח המלח אפילו למעלה ונעשה הכל רותח ומושך את הדם למטה לפלוט, אבל באם מונח הצד שנמלח למעלה י"ל דאף הרשב"א מודה שאסור כיון דלדידי' אמרינן במליחה תתאה גבר א"כ התחתון שהוא תפל גובר ומקרר העליון ומודה הרשב"א דאסור. ומיהו מלשון הרשב"א שהביא בב"י שמביא ראיה דמצ"א מותר מעופות חלולין דא"א למלחן בפנים וכו' מזה מוכח דס"ל דאף אי בצד העליון נמלח מותר דהרי בעופות הוי צד א' למעלה ולא ימלט בלא"ה א"כ מוכח דאף במונח למעלה הצד שנמלח מותר מיהו יהי' מוכח מזה דלא כדעת הבל"י נמי מדכתב דאסור במונח למטה והרי ראיות הרשב"א הוי מעופות ושם לא ימלט שלא יהי' מונח צד א' למטה ואעפ"כ מהני בנמלח מצד א' וזה ראיה ברורה. אך באמת הדבר תמוה להרשב"א דס"ל דאמרינן במליחה תתאה גבר א"כ מאי חזית דנימא שצד העליון גובר ומחמם התחתון נימא שצד התחתון גובר ומצנן העליון והרי הרשב"א ס"ל בעלמא דאדרבא גבי מליחה הוי תתאה גבר ולמה כאן ס"ל להיפוך. ולכך הי' נראה כמ"ש בתחלה דהרשב"א אינו מתיר רק במונח הצד שנמלח למטה דאז תתאה גבר ומה שמתיר בעופות אף שיש צד עליון היינו כיון דבעופות נמלח גם צד התחתון ויש כאן נמי תתאה מלוח, ונהי דאם צד העליון לא נמלח כלל אין לומר בזה שיהי' דינו כנמלח מצד א' כמ"ש הפ"מג היינו רק אם לא נמלח העליון כלל אז לא אפשר להיות כח בתחתון כ"כ לחמם העליון עד שיפלוט זה א"א כיון שאין כל החתיכה דבוקה רק הוי חלול באמצע אך אם גם העליון נמלח מהני לזה מליחת צד התחתון שאינו מניח לצד שלמטה מהעליון לקרר את העליון המלוח ומצטרף חום התתאה וחום העלאה להיות כולו חם. זה כוונת הרשב"א אבל אם צד העליון נמלח והצד התחתון לא נמלח כלל מודה הרשב"א דאסור, ובהיות כן לא הי' מקום להתיר כה"ג אפי' בהפ"מ. מיהו י"ל דבהפ"מ יש לצרף שני הסברות היינו סברת הרשב"א דס"ל היכי דהצד התחתון נמלח ולשיטתו דתתאה גבר מהני מליחת צד אחד וא"כ מוכח דהיכי דהמליח התחתון מהני צד אחד, וא"כ מצרפין אנו סברת הפוסקים דלדידן אין חילוק במליחה בין עלאה ותתאה וא"כ ס"ל דבמליחה אף עלאה גבר א"כ מהני לדידן אפי' בנמלח צד א' העליון לבד. מיהו יש לפקפק בזה דהו"ל ס"ס לאיסורא דלמא לא קיי"ל כהרשב"א בנמלח מצד א' ודלמא קיי"ל דאף במליחה אמרינן תתאה גבר ולכך אין מקום להקל בהפ"מ כנלפע"ד נכון לולי שמדברי האחרונים מוכח להיפוך והדבר צ"ע למעשה