טוב טעם ודעת· רבי שלמה קלוגר [המהרש"ק]
קיצורי דינים מהלכות טרפות מספר קנאת סופרים להגאון המחבר זצ"ל · תשובה קכא
להמופלג מו"ה שלום הלוי בכפר בארשא סמוך לק"ק קומפלינג.
הנה שאלתו קבלתי ואשיבהו בקצרה. הנה מה שהורה הרב לאכול בבן פקועה גם חלק אחורים בלי ניקור מחוטי דם וגיד. לא טב הורה נגד דעת הפר"ח וקצת אחרונים דגיד של בן פקועה אסור וגם חוטי הדם ודאי אסורין לכך לא יפה הורה אם כי בדיעבד הכלים כשרים לכתחלה לא יפה הורה. ומה גם בזה"ז ודאי אין להורות היתר בדבר דהוי חידוש פן יבאו לפרוץ יותר וכמ"ש בפ"ב דפסחים מי איכא דשרי כה"ג היכא דשכיחא עבדי כן ה"נ בימים הללו:
ובנידון העוף שנשבר הגף סמוך לגוף והיה קשר אגודל והתיר אף שהיה תחת הכנף בין הצלעות נצרר הדם הרבה אעפ"כ התיר. בזה ודאי האכיל טרפות כי ידוע לו בעוף שיש לו מכה עמוקה תחת הכנף איך הדין ובודאי כל דהוי ריעותא מחויב לבדוק בפנים אם שלטה המכה מעבר לעבר ובודאי שלא כדין הורה וגם הכלים ישברו כי העוף טרפה:
ובדבר האשה שהי' דרכה בכך לראות מראות לבנות וכשנתייבשו נהפך לאודם והורה הרב להשליך הכתמים לבנים טרם שיתייבשו הנה אם לכתחלה אין להורות כן כי בלא"ה דעת הב"ח דבכל כתם לבן מחויבת להמתין עד שיתייבש ואף דהט"ז חולק עליו מ"מ בחיבורי שיורי טהרה הבאתי ראיה להב"ח מן הירושלמי והנכון לעשות כן ומכ"ש בזה כיון דהוחזקה כמה פעמים להיות רואה כן ודאי הוי חזקה כמו חזקה דוסתות ובזה י"ל דגם הט"ז מודה ולמעט בפלוגתא עדיף מ"מ כיון דהח"צ חולק וס"ל אף אם נעשה אח"כ אודם טהורה לכך אין להאשימו על הוראתו בזה אך עכ"פ להבא אין להורות כן רק מחויבת להמתין עד שיתייבש
ובדבר אשר הורה בא' שהי' לו תבואה בבית ישראל והיה צריך לשלחה למקום אחר והתיר לשכור עגלה ביום ו' ער"שק וביום ש"ק יקחו הנכרים את התבואה מבית ישראל וימדדו הנכרים רק הישראל יעמוד אצלם שלא יגנבו ונתן עצה שימכרו התבואה וגם העליה להנכרי בע"ג. הנה שלא כדת הורה לחלל שבת בזה ושמע קול עלה נדף ממכירת חמץ בפסח ואין הענינים דומין דאפי' חפץ של נכרי אסור להניח לנכרי ליטלו מבית ישראל מכח מראית עין ומה מועיל שמכר גם העליה מי יודע זה אכתי מראית עין ופרסום איכא ובפרט אם בעל התבואה עומד אצלם אין לך חילול שבת גדול מזה:
ובנידון מה שאסר לטלטל על הפיציניא או הפרוספי. הנה בזה יפה הורה כמבואר בה' ערובין סי' שמ"ו ובט"ז שם ובט"ז סי' שס"ד ואם כי בספרי ספר החיים כתבתי להקל בזה אך עכ"פ הוא יפה הורה כדעת הש"ע. ונדון מה שהורה ליתן מים צוננים סמוך לחשיכה בעש"ק לתוך היורה ויתחמם כל הלילה ובבוקר שופכין אותו לתוך המקוה לחממה ודאי איסור גמור הוא וחס להזכיר מלעשות כן וישתקע הדבר:
וזאת להרבני המופלג מו"ה יוסף שו"ב דק"ק קומפלינג ני'
ע"ד אשר הורה מפוסטין בקהלתכם שיבנו ישראל בתים בשבת ע"י שימכרו הבתים והקרקע לנכרים ובונים בריש גלי בשבת והבעלים עומדין אצל הבנין, הנה הרב הנ"ל ראוי למתחו על העמוד ולגערו בנזיפה כי הוא חילול שבת גמור כי מלבד מה דהוי גוף המלאכה דאורייתא לא מהני הערמה כדעת התב"ש ואף דע"י נכרי לא הוי רק שבות מ"מ חדא דמלאכה גמורה ומפורסם כתבו האחרונים בשם ארעא דרבנן בשם הריטב"א דזה אסור מן התורה אפי' ע"י נכרי. ועוד דהערמה בדרבנן אינו מותר רק מה דגוף המלאכה דרבנן אבל מה דגוף המלאכה הוי של תורה כמו דאמירה לנכרי אסור משום שבות ה"ה מכירה לנכרי בהערמה אסור מכח שבות דכך הוי שבות לעשות ע"י נכרי בדרך מכירה כמו בדרך שליחות וחד טעם וחד שבות הוא כיון דהוי המכירה דרך הערמה וגם כיון דהוי פרהסיא ומלאכת מחובר בזה ודאי לא מהני מכירה דרך הערמה, ואפי' באבלות דהוי דרבנן איני מתיר מכירה בפרהסיא דדרך מכירה לא התירו רק בצנעא או בפסח כיון דהכל יודעין דהמנהג כן אבל בלא"ה אסור בפרהסיא במה שאין דרכו דרך מכירה והא מרחץ אסור אפי' דרך היתר כיון דאין דרכו בכך ואינו דומה לשדה ה"ה בזה. לכך מכמה טעמים אסור לעשות כן ולמען השם לא יבנו עוד לחלל שבת בקהלתכם ויכולין לשלוח כן להרב המתיר בזה כי עתיד לקבל גמולו מן השמים בהיתר זה ובפרט דהבעלים עומדין ורואין רע עלי המעשה בהיתר זה ומאוד עגמה נפשי על הוראות כאלו המקום ירחם עלינו וישלח לנו המורה לצדקה ותסור המכשלה. כנפש המעתיר ידידו וכו':